תארו לעצמכם, אם היינו רק מוארים בפנים…
שום חטא לא היה מצער אותנו ומוריד אותנו לידכאון, שום נפילה לא הייתה גורמת לנו לעצור באמצע.
כל העולם הזה מלא בחושך, צריך לעבוד קשה בשביל למצוא את בורא עולם בתוכנו.
דווקא העולם שבורא עולם ברא מעלים עליו.
אם כך, למה הקב״ה כל – כך רוצה בעולם הזה שכולו חושך והסתרה?
רוב העולם אינו משרת את רצונו של בורא עולם ולהיפך, רק מרחיק יהודים רבים מדרך האמת, למה לה' כל – כך חשוב העולם?
בספר ליקוטי מוהר״ן, תורה מט׳, רבי נחמן מלמד שהקב״ה דווקא מאוד רוצה בעולם:
וְהוּא (ה׳) רוֹצֶה מְאֹד בְּהָעוֹלָם וכו׳
בורא עולם רוצה מאוד בעולם שמעלים עליו, זה פלא!
כל העולם מלא בהבלים של חומר, כסף וכבוד, ומעט מאוד יחסית קדושה ואור רוחני שניתן לראות בגלוי.
רבי נחמן מלמד שבורא עולם אינו נעלם אף פעם וגם החושך שיש בעולם הוא חלק מהדרך להתקרב אל ה׳.
הרחמנות של הקב״ה נוכחת בכל העולם ובכל היעלמות שהיא – לית אתר פנוי מינה – אין מקום פנוי מה׳ יתברך (תיקוני הזוהר קכב, ב)
אם נרצה באמת, נוכל למצוא את ה', רחמנותו ואהבתו, אפילו בחטאים והחושך הכי גדולים שקיימים ברוחניות וגשמיות.
גם החושך בעצמו הוא בסיס להתקרבות לה' בזמנים מסוימים, על ידי החושך נזכה לחזור אל האור של ה' ואהבתו באופן הגלוי ביותר.
כמה רחמים יש לה׳ יתברך, שלא משנה לאן נלך ונאבד בעולם הזה, שכל כולו מסתיר על ה׳, בוודאי גם שם ה׳ יתברך כבר מחכה ומצפה לנו. ה' נוכח בתוך החושך הכי גדול בלי שום קשר לאם אנחנו מרגישים אותו שם או לא, כל מה שנותר הוא לזרוק את השכל ולבקש להתחבר אליו כאן ועכשיו.
עד כמה חשובה היא ההיעלמות, בדיעבד, כשנופלים אליה, שבתורה אחרת רבי נחמן מלמד שדווקא בהסתרה, בחושך, ניתן למצוא ׳סתרי תורה׳ שהן השגות רוחניות ולימוד תורה שאי – אפשר למצוא במקומות המוארים והרגילים, רק מי שנמצא בחושך יכול לקבל ולהבין אותם ועל ידם להתעלות לדרגות גבוהות מאוד.
כמובן, אין זה אומר שנלך ליפול בכוונה כדי למצוא את ה׳ בחושך, שהרי תמיד יש יתרון האור על החושך, אך ללא ספק רבי נחמן בא לומר שכל – כמה שהחושך וההיעלם יכולים להיות מפחידים וקשים, דווקא שם נמצא ניתן למצוא ולגלות את ה׳ בצורה מיוחדת ונדירה ביותר.
אם כבר נפלנו, זה הזמן לנצל את החושך על הצד הטוב ביותר ולא ליפול עוד יותר עמוק בתוכו.
בתוך החושך וההסתרה של כל אחד מאיתנו ניתן לפגוש את ה׳ ממש.
על ידי זעקה, תפילה ודיבור לה' בתוך החושך נוכל להרגיש ולחוות את נוכחותו כמו נוכחות של אדם רגיל,
רק לא ע"י העיניים הגשמיות אלא ע"י הנשמה והלב, אשר חזקים הרבה יותר מהעיניים.
בכוח ההסתרה והחושך להוציא אותנו ממקום של אמונה למקום של ידיעת ה׳.
הקב״ה כבר העיד בעצמו שהוא נוכח בחושך וההסתרה – השוכן איתם בתוך טומאותם ויקרא טז, טז
לא נאמר 'נמצא' אלא שוכן ממש כלומר, נוכח בדרך קבע (תמיד) גם בחושך והטומאה של כל אחד מאיתנו, מחכה שנבקש אותו ונקרא לו, כדי שיעזור לנו לקום וללכת יחד חזרה מהחושך אל האור.
אם נרצה באמת ונבקש את ה׳ גם במקומות החשוכים שלנו לא יהיה לנו כל ספק בכלל שהוא נוכח ונמצא איתנו תמיד.
הקב״ה ברא את החושך והוא לא מפחד שניפול אליו משום שהוא סומך עלינו שנדע לצאת משם ע"י תפילה, כוח הנשמה והרצון הטהור שלנו להתקרב אליו באמת.
ה' אינו מפחד שנשאר בחושך באופן טבעי משום שבשורש של כל אחד מאיתנו אנחנו אור גדול שתמיד רוצה לחזור אל ה' ולכן כל מה שצריך לעשות הוא להשתמש בחושך כדי להתעלות חזרה.
כל מי שהחליט להישאר בחושך, בגלל עצבות ודיכאון, זה מי ששכח שהוא בעצם חלק מה' ואין זה מקומו הטבעי, מקומה של הנשמה היא להיות עם ה׳ באור.
עם כל זאת, ה' יתברך עוזר ומאיר גם בחושך כדי להחזיר את מי שנשאר אל האור.
ה' יתברך ממתין לכל אלה שנשארו בחושך עד שיפתחו פתח קטן בליבם לרצות לשוב אל ה' שוב, כמו שנאמר: "אמר הקב"ה לישראל, בני, פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו. שיר השירים רבה ה, ב
ה׳ יתברך מסביר לנו שכל זמן שאנחנו נתאמץ ונפתח את הלב לבורא עולם למרות כל הקשיים והנפילות, אפילו קצת, הקב״ה יעזור ויפתח לנו עוד פתח כדי לקבל עוד אורות וכלים להתגבר ולהתקרב אליו.
החושך, אם נרצה, הוא סוג של חדר המתנה לנשמות ששכחו את האור הגדול שלהם, את הנשמה וההשתייכות שלהם לבורא עולם. הקב״ה ממתין ומחכה, ממשיך לתת הארות וסימנים לנשמות שנמצאות בחושך כדי לעורר אותם לשוב אליו באמת ובתמים עם הלב שלהם בצורה הכי טהורה, בע"ה, לפני שיסיימו את מסעם בעולם הזה.
רבי נחמן מסביר שלפעמים הנפילה אל החושך או בכל אופן ירידות בזמנים מסוימים משמשים גם למטרות נעלות יותר כמו תיקונים רוחניים גבוהים או אפילו ירידה כדי לעזור ליהודי אחר לצאת מהחושך.
בכל אופן, עלינו להשתדל לנהוג בתמימות ופשיטות בזמן הנפילות והחושך שלנו – להאמין שגם בחושך אנו יכולים להתחבר לה׳, להוכיח את אהבתו אליו בזה שנדבר ונשאף לתקן את המקום שאליו נפלנו ובעיקר, נודה לה׳ שנמצא איתנו בחושך ונתן לנו אותו, כי בוודאי הוא חסד עצום ממש.