חודש תמוז, עם כל המאורעות הבלתי רצויים שהיו בו, טומן בחובו גם משהו ייחודי, שכמעט לא נותנים לו חשיבות. בתמוז, בעצם ירדו לעולם הלוחות הראשונים שנכתבו באצבע אלוהים. אומנם הלוחות הללו נשברו, ולא זכינו ליהנות מאורם, אבל עצם הורדתם לעולמנו תרמה תרומה מסוימת לאנושות כולה.
הגדיל לעשות רבי נחמן באחת מתורותיו, לקרוא לחודש תמוז: "זמן מתן תורתנו". והוא מוסיף, שזה נרמז בראשי תיבות של שם החודש: 'תמוז' – זמן מתן תורתנו, ללא האות ו'. האות ו' רומזת על הלוחות, שהרי אורכן ו' טפחים ורוחבן ו' טפחים (על פי מסכת בבא בתרא דף יד). ומכיוון שהלוחות נשברו בחודש תמוז, אז קיבלנו תורה כזאת של לוחות שבורים. יש כאן מתן תורה בלי ו'.
יש להבין, איזה משמעות יש למתן תורה של לוחות שבורים? הלוא על פי פשוטם של דברים לא נשאר לנו כלום מן הלוחות הללו. ואם כן, מה שייך בכלל לכנות את חודש תמוז כ'זמן מתן תורתנו'?
וביותר קשה, הלוא שבירת הלוחות הסבה לנו נזק עצום של שכחת התורה, עד כדי כך, שאומרים לנו חכמינו הקדושים: "אילמלא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל" (עירובין נד ע"א). זאת אומרת, שמעשה שבירת הלוחות גרם לנו את ההפך הגמור מקבלת התורה. ואם כן, כיצד ניתן בכלל לתת לחודש תמוז, אפילו באופן מושאל, את התואר של 'זמן מתן תורתנו'?
ניתן לבאר את זה, על פי שיחתו הקדושה של רבינו אודות מידת השכחה (מובא בשיחות הר"ן כו). וכה הם תורף דבריו
"העולם סבורים שהשכחה היא חיסרון גדול, אבל בעיניי יש בה מעלה גדולה. כי אם לא הייתה שכחה – לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת השם! כי אם היה האדם זוכר את כל מה שעבר עליו (הן ברוחניות על ידי כל מיני עוונות ופגמים, והן בגשמיות מענייני העסקים וצורכי הבית), יתעוררו לו בלבולים ומחשבות רבות מה שהיה צריך לעשות אחרת ומה לעשות מעתה…"
"אבל עכשיו, שיש בעולם את מידת השכחה, יש אפשרות לשכוח הכול ולהסיח דעת מכל מה שנעשה, ולהתחיל בכל פעם מחדש לעסוק בתורה ובעבודת השם".
וסיים רבינו "ועצה טובה זו היא גדולה מאוד, ומועילה לעבודת השם".
תלמידי הבעל שם טוב המחישו את זה פעם בדוגמא כזאת: נתאר לעצמנו, אדם שהתעוררו בו רגשות כעס אדירים על מישהו, ובחרון אפו, לקח חרב חדה והרג את שונאו, והחרב עדיין נוטפת דם, טיף אחר טיף. והינה לפתע הוא מגלה שהשמש נוטה לשקוע והוא עדיין לא התפלל מנחה, בודאי שעליו להניח את החרב בצד ולהתפלל מנחה בכוונה ובהתלהבות…
ומי שלא מסוגל לעשות את זה (דהיינו להסיח דעת ממה שהוא נכשל, ולהתפלל כעת בהתלהבות) עדיין לא דרכה רגלו על מפתן החסידות!…
כן, גם בעבירות חמורות שכאלה.
לוחות ראשונים – התחזקות בתורה ע״י שכחה
זה נכון וברור, שיש לעסוק בתיקון של העבר. שהרי זו היא כל עניינה של מצוות התשובה. אבל לערבב את מעשי העבר עם הלימוד והתפילה של ההווה – זה כבר מעשה 'בעל דבר'. וזה לא צריך להיות! כעת צריך להשתמש במידת השכחה, ועבור עשיית התשובה – יש לקבוע לזה כל יום זמן מיוחד, מה שמכונה במשנתו של רבי נחמן: 'התבודדות'.
בעומק יותר, לא רק על עבירות יש להשתמש במידת השכחה, גם על המצוות יש להשתמש במובן מסוים במידת השכחה. בכל פעם שניגשים לקיים מצווה, ניגשים להתעטף בציצית או להניח תפילין, עלינו לשכוח שכבר עשינו זאת בעבר. יש לגשת אל המצווה בהתחדשות כאילו זו הפעם הראשונה של הנחת תפילין.
גם בעת הלימוד. עלינו לגשת לסוגיא ברעננות עם שכל חדש, לנסות לפענח את הדברים מההתחלה. לא לבנות את ההבנה רק על המוסכמות הישנות. יש לגשת לכל מאמר חכמינו כאילו זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים אותו. כך לומדים תורה, כך מקיימים מצוות.
כאשר ירד משה מן ההר בחודש תמוז וראה את מעשה העגל, הוא שבר את הלוחות. במעשה זה עם כל הכאב הוא הוריש לנו גם מתנה יקרה מאוד, הוא הוריש לנו את מידת השכחה, שעם כל החיסרון שבה – יש בה גם מעלה. ולא רק סתם מעלה, אלא "דרך ועצה גדולה וטובה לעבודת השם".
את שברי הלוחות הללו לא טמנו בגניזה, וכמובן שלא זרקו אותם לפח. אדרבה – "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון" (על פי ברכות ח ע"ב). שברי הלוחות הונחו בקודש הקודשים. וכפי הנראה, כשם שיש צורך בלוחות שלמים לשם ידיעת התורה – כך יש צורך בשברי הלוחות לשם שכחת כל העבר.
בכדי לקבל בכל פעם תובנות עמוקות יותר בתורה, בכדי לקבל את הלוחות השניים במוצאי יום הכיפורים, עלינו לקבל קודם כול את הלוחות הראשונים. וליתר דיוק, את שברי הלוחות הראשונים, אשר באמצעותם דווקא נוכל להתחדש בכל פעם בלימוד התורה ובקיום המצוות כראוי.
אז, תמוז הוא 'זמן מתן תורתנו' באמת. כי יש כאן בעצם מהלך של קבלת התורה. ואם נרכוש אותו ונצמיד אותו לחיי היום יום שלנו – נוכל להגיע בכל פעם למשמעות עמוקה יותר בלימוד התורה ובקיום המצוות שבה.
(עַל פִּי לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תּוֹרָה רז, לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת סֵפֶר תּוֹרָה ה”ד ה-ו
בְּתוֹסֶפֶת נֹפֶךְ מֵהָרַב הֶחָסִיד ר' צְבִי צוּקֶר שְׁלִיטָ”א)
לרכישת הספר מטעמים סביב מועדי השנה ברוח חסידות ברסלב, לחצו כאן!