מהי תפילת מנחה?

תפילת מנחה היא תפילת הצהריים, התפילה השנייה מתוך שלושה בסדר התפילות ביום חול.
התפילה היא מלשון דביקות וחיבור.
תפילה זו היא כמו פגישה עם בורא עולם באמצע היום, כדי לזכור שבורא עולם נמצא במהלך היום ולא רק בסופו והתחלתו.
תפילת מנחה היא כמו 'ארוחת הצהריים' של הנשמה, ממש כמו שהגוף אוכל מזון בשביל לקבל כוח להמשך היום, גם הנשמה צריכה להיטען בכוחות מתוך התפילה לקראת המשך יום העבודה המצפה לה בעולם הזה.

מה הן תפילת מנחה קטנה ומנחה גדולה?

מנחה גדולה – תפילה כחצי שעה אחרי חצות יום
מנחה קטנה – תפילה סמוך לשקיעה (בין 45 דקות עד שעה לפני)

ממתי עד מתי אפשר להתפלל תפילת מנחה?

לכתחילה, ניתן להתחיל את התפילה כחצי שעה לאחר חצות יום בשעות זמניות עד שקיעת החמה.
בדיעבד, ניתן להתפלל מנחה עד 13 דקות לאחר שקיעת החמה, כלומר עד זמן צאת הכוכבים לפי שעות זמניות.
בשביל לבדוק את זמני היום, הכנסו לקישור הבא וציינו את המיקום המדויק על מנת לראות זמנים מדויקים, לחצו כאן.

האם יש שינויי נוסחאות בין העדות לתפילת מנחה?

כן, ישנם שינויים קטנים, על כן חשוב לקרוא מנוסח המתאים לכם – עדות המזרח / אשכנז

כיצד מתכוננים לתפילת מנחה?

טרם תפילת מנחה ניטול ידיים ללא ברכה.
בחלק מן בתי הכנסת של עדות אשכנז לא נוהגים לקרוא "קורבנות" בקול, על כן יש לומר קורבנות קודם לכן עד לפני תפילת "אשרי יושבי ביתך".
חלק נוהגים אף ללמוד או לומר זוהר (כמנהג הבעש"ט) קודם לכן כהכנה לתפילה, אך אינה חובה מעיקר הדין.

מה לא עושים לפני תפילת מנחה?

טרם תפילת מנחה, כחצי שעה לפני כן, לא נאכל סעודה הכוללת לחם, נלך לישון או נעשה כל פעולה העלולה לגרום לנו לשכוח את התפילה.

מה הם החלקים של תפילת מנחה?

קורבנות – קריאת הקורבנות הכוללת בתוכה את פיטום הקטורת כפי שמובא בסידור.
אשרי יושבי ביתך – קטע תפילה בשבח בורא עולם, זכותם של אלו הנמצאים תחת הקדושה, בקשת שפע וכו'. 
תפילת שמונה עשרה – היא מרכז התפילה, היא גם נקראת תפילת עמידה משום שהיא נאמרת בעמידה.
תפילה זו עוסקת בבקשות החשובות שלנו מבורא עולם, לכלל ולפרט. בין הנושאים עליהם אנו מתפללים היא גאולת ישראל, בניין ירושלים, רפואה, פרנסה וכו'. 

חזרת השליח ציבור – שליח ציבור יחזור שוב על תפילת שמונה עשרה כמנהג קדום לכל אלה שלא יכלו לצאת ידי חובה בקריאת התפילה כי לא ידעו לקרוא, מאז ועד היום, גם כשכולנו אמורים לדעת לקרוא, החזרה נשארה ולא התבטל המנהג. בחלק הראשון יאמר "קדושה" הנאמר כולם ביחד עם שליח הציבור, לקראת סוף החזרה יאמר השליח ציבור ברכת כהנים במידה ויהיו כהנים בקהל.

תחנון – היא חלק בתפילה בו אנו מתוודים על חטאינו ומבקשים את מחילתו של בורא עולם תוך אמירת מידות הרחמים. בימים מסוימים כמו ימי שבת וחג, וכן בימים ותקופות של שמחה כמו חול המועד חלק זה לא יאמר בתפילה. בערב שבת, ערב ראש חודש וחגים לא יאמר תחנון וימשיכו אל "למנצח בנגינות מזמור שיר" כעדות ספרד או ל"עלינו לשבח" כמנהג עדות אשכנז.
קריאת התורה – בימי תעניות בלבד.
למנצח בנגינות מזמור שיר – פרק מתוך ספר תהילים הנאמר לפני סיום התפילה כמנהג עדות ספרד. 
סיום התפילה – אמירת קטע "עלינו לשבח" בסיום התפילה.

בין קטעי תפילה יאמרו קדישים שונים, על מנת ללמוד על עניין הקדיש, לחץ כאן.

מה לא נוהגים לעשות בזמן התפילה?

במהלך התפילה נוהגים לא לדבר כלל, לא קוראים עלונים או מתעסקים בדבר אחר, ומכבים טלפונים על מנת לא להפריע למתפללים.

מאיפה לומדים על תפילת מנחה?

תפילת מנחה היא תקנה של יצחק אבינו שנאמר (בראשית כ"ד, ס"ג): "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב", אין שיחה אלא תפילה, שנאמר (תהילים ק"ב, א'): "תפילה לעני כי יעטוף, ולפני ה' ישפוך שיחו".

לא התפללתי תפילת מנחה, מה לעשות?

הדבר תלוי, אם הדבר קרה באונס (ללא כוונת תחילה וחוץ משליטתנו) כמו לדוגמה כשהיינו בדרך לתפילה התעכבנו בכביש בגלל פקקים – יש להתפלל תפילת עמידה פעמיים בתפילת ערבית – פעם אחת תפילת עמידה לפי סדר התפילה, ולאחר מכן להתפלל שוב תפילת עמידה פעם נוספת מתוך כוונה להשלים את תפילת שפספסנו. יש להמתין זמן קצר על מנת שיראה כ-2 תפילות נפרדות.
אם הדבר קרה בכוונת תחילה שלא להתפלל או שפספס תפילת שחרית ולא השלים – לא ניתן לחזור על תפילת עמידה פעמיים.

באתי מאוחר והציבור באמצע התפילה, מה עלי לעשות?

אם הציבור באמצע קורבנות – יש להתחיל קורבנות מהתחלה, כל זאת רק בתנאי שנצליח להתחיל יחד עם הציבור את תפילת שמונה עשרה.

אם הציבור באמצע "אשרי יושבי ביתך" – יש לדלג על קורבנות ולהגיד אשרי יושבי ביתך ולהתחיל תפילת שמונה עשרה עם הציבור. יש להשלים קורבנות בסיום התפילה.

אם הציבור באמצע תפילת שמונה עשרה –  עליו לשער אם יכול להספיק לסיים את העמידה (עד "אלוקי נצור") קודם שיגיעו הציבור לקדושה, יתפלל. ואם לא יספיק לסיים, ימתין ויתחיל את העמידה עם חזרת השליח ציבור ויאמר קדושה עם הציבור.

אם הציבור בחזרת הש"צ
א) אם הגיע לעמידה לאחר שענו הציבור הקדושה, אם משער שיספיק לסיים את העמידה קודם שיגיע השליח ציבור למודים, שאז יוכל להשתחוות עם הציבור במודים דרבנן, יתפלל. ואם לאו, ימתין עד שישתחווה עם הציבור, (כי אם לא ישתחווה עם הציבור, נראה ככופר חס ושלום, שכולם משתחווים והוא לא משתחווה, לפיכך לא יתחיל את העמידה, אלא אם כן יוכל להשתחוות עמהם).

ב)  וכמו כן, אם משער שיוכל להגיע למודים או לאחד מהמקומות ששוחים בהם ( בתחילת ברכה ראשונה או בסופה או ב'הטוב שמך ולך נאה להודות') יחד עם השליח ציבור שמגיע למודים יתפלל.

ג) אם הגיע לעמידה לאחר שאמרו הציבור מודים דרבנן, אם משער שיכול להספיק לסיים את העמידה קודם שיגיע השליח ציבור לקדיש (כגון בשני וחמישי ותעניות שמאריכים בתחנונים, או בראש חודש וחנוכה שאומרים הלל), יתפלל, ואם לאו ימתין עד שיענה קדישים וברכו שלפני עלינו לשבח ואחר כך יתפלל.

הידעת?

למרות שתפילת מנחה היא תקנתו של יצחק אבינו, חכמים גם הם הוסיפו לתפילה זו שתהיה כנגד קורבן המנחה וקטורת שהיו מקריבים כשבית המקדש היה קיים.
כיום כשאין בית המקדש קיים, תפילות הנאמר בפה נחשבות כקורבנות שנאמר ״ונשלמה פרים שפתינו (וכדאי לעיין בכך)