שהכל נהיה בדברו

מהי ברכת שהכל נהיה בדברו ?

ברכת שהכל נהיה בדברו היא אחת מברכות הנהנין (ברכות אשר מברכים על דבר שיש בהם הנאה לפני אכילה). אנו מברכים אותה לפני כל דבר שאוכלים שאינו לחם, פירות, ירקות, מיני עוגיות ועוגות ויין, וכן על דברים שהם מהצומח שאיבדו צורתם.

דוגמאות לדברים שמברכים עליהם שהכל נהיה בדברו

ביצים, חלב, בשר, עוף, רסק של פרי או ירק, קולה, מים, מיץ תפוזים וכו'.

מה לעשות אם ברכתי ברכת שהכל על משהו שזה אינו ברכתו?

אם לדוגמה ברכנו על פרי ברכת שהכל נהיה בדברו במקום ברכת בורא פרי העץ, בדיעבד יצאנו ידי חובה בברכה ואין צורך לברך את הברכה המקורית של המאכל משום שהכל נהיה בדברו פוטר בדיעבד את כל הברכות.

מהו נוסח ברכת שהכל נהיה בדברו ?

ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו

בנוסח אמירת הברכה ישנן אופנים שונים –
יש המבטאים שהכול "נהיָה" בדברו, לפי שגם כאשר היו"ד מנוקדת בקמץ המשמעות היא שהכול נהיה באופן תמידי על ידי דבר השם וכוחו המחיה את הנבראים, וכך היא ההגייה המקובלת וכנדפס בסידורים. לעומת זאת, יש הנוהגים לומר "נהיֶה" כשהיו"ד מנוקדת בסגול, וסבורים שזה הוא אופן ההגייה הנכון.
יש לעיין בסידור בו אתם משתמשים כדי לבדוק נכון את אופן ההגייה עפ"י מסורת הסידור שברשותכם.

מה מברכים לאחר מאכל שנאכל בברכת שהכל נהיה בדברו?

לאחר מאכל שברכנו עליו שהכל נהיה בדברו ואכלנו ממנו 27 גרם (כזית) או יותר, נברך ברכת בורא נפשות.

מה לעשות אם ברכתי על משהו שזה אינו ברכתו?

דבר שמברכים עליו דבר שאינו ברכתו כמו המוציא על סוכריה, יש לומר "ברוך שם כבוד מלכותו" בלחש
או אם התחיל ונזכר באמצע כשאומר "ברוך אתה ה'" ישלים "למדני חוקיך" שזהו פסוק מתהילים.
אם ברך ברכת 'שהכל נהיה בדברו' – יצא ידי חובה בדיעבד, אם לא, נברך את הברכה הרצויה. 

מאיפה למדים על ברכת שהכל נהיה בדברו?

במסכת ברכות לה', א אנו למדים כי אסור לאדם להנות מהעולם בלי להודות ולברך את הקדוש ברוך הוא:
"אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, וְכָל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה – מָעַל (…) כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִלּוּ גּוֹזֵל להקב"ה וכנסת ישראל"
אנו למדים על ברכת שהכל נהיה בדברו במשנה ממסכת ברכות, ו, ג:
עַל דָּבָר שֶּׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ – אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי – אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים – אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהִיא מִין קְלָלָה – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו: