על החודש

בלוח השנה היהודי סיוון הוא החודש התשיעי, ולפי זמן יציאת בני ישראל ממצרים הוא החודש השלישי. כמו כל חודשי השנה העברית שקיבלו את שמם במהלך גלות בבל, ניסן הוא שם חודש בשפה האכדית – "סימנו" שפירושו להט השמש, או בשפה הבבלית – "סיוונו" שפירושו זמן קבוע.
בלוח החקלאי העתיק שנמצא בגזר, נקרא חודש זה בשם "קציר כל", כי בו מסתיים קציר החיטים.
חודש סיוון מוזכר במגילת אסתר :"וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי-הַמֶּלֶךְ בָּעֵת-הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא-חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל-אֲשֶׁר-צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל-הַיְּהוּדִים…"
בחודש זה אנו מסיימים לספור את ספירת העומר בחג השבועות.

מזל החודש

תאומים

מזל תאומים בא באופן סמלי בחודש זה בכך שתאומים מציין אחדות וחיבור,
כך לדוגמה אנו חוגגים את חג השבועות בו משה ואהרן הם אלו שהיו אחראים למסע הארוך והמשמעותי של העם היהודי יחד כדי להביא את העם למעמד הר סיני.
התורה מתחלקת לשני חלקים – תורה שבכתב ותורה שבעל פה, הם מקבילים זה לזה ואינם נפרדים.
לוחות הברית שהוריד משה מהר סיני הן שני לוחות.
על הפסוק בשיר השירים "תאומי צביה הרועים בשושנים" מפרשים שבני ישראל קיבלו את התורה בחודש סיוון.

למרות שתאומים מסמל חיבור ואחדות, במשמעות מסוימת הם גם מסמלים הגבלה והיפוך, שהרי למרות שהם דומים, עדיין הם מיוחדים ושונים זה מזה –
בחודש זה של נתינת התורה אנו זוכים לאור מיוחד שבאמצעותו אנו יכולים להבדיל ולהפריד את האור ואת החושך, כי למרות ששניהם בריות של ה' ומשמשים אותנו כדי להתרומם ולהתעלות, הפכים הם וצריך לזהותם בחלקים ומצבים בחיינו.

חגים ומועדים בחודש

שבועות

אירועים היסטוריים

א' סיוון – חנו בני ישראל למרגלות הר סיני לקראת מתן תורה
ג' בסיוון – תחילת שלושת ימי ההגבלה בהם הכין עם ישראל את עצמו לקראת מעמד הר סיני
ה' בסיוון – היום השלישי משלושת ימי ההגבלה: משה בנה שנים־עשר מזבחות עליהם הקריבו הבכורים קרבנות. לאחר־מכן קרא משה באזני העם את התורה (מפרשת בראשית ועד מעמד הר סיני), ועל־כך הגיב העם בקריאה נעשה ונשמע. בהמשך זרק משה על העם מדם הקורבנות, שכונה "דם הברית".
ז' בסיוון – מעמד הר סיני בו קיבל עם ישראל את התורה.
ח' בסיוון – בזמן בית המקדש, רשאים היו עולי הרגל שטרם הביאו עולת ראייה ושלמי חגיגה של חג השבועות, להקריב קורבנות אלו עד שישה ימים לאחר החג. היות שימים אלו הם ימי שמחה, נוהגים שלא לומר בהם תחנון.

כ"א סיוון – בני ישראל באו מקברות התאווה לחצרות
כ"ג סיוון – מרים הנביאה ואהרון דיברו על משה ומרים לקתה בצרעת והוסגרה לשבעה ימים
כ"ג סיוון – ירבעם בן נבט, מלך ממלכת ישראל, אסר את העלאת הביכורים לירושלים שבשליטת ממלכת יהודה. במגילת תענית צוין לפיכך יום תענית.
כ"ג סיוון – על פי המסופר במגילת אסתר, ביום זה שלח מרדכי היהודי את האגרות השניות, המתירות ליהודים להרוג את שונאיהם, המבקשים להורגם בהתאם לגזרת המן.
כ"ה סיוון – רבן שמעון בן גמליאל הזקן ורבי ישמעאל כהן גדול, מעשרת הרוגי מלכות, הוצאו להורג, סמוך לחורבן בית שני.
כ"ו בסיוון – אדולף הייכמן מורה על גירוש יהודי צרפת, בלגיה והולנד.
כ"ז בסיוון – הוצא להורג רבי חנינא בן תרדיון, מעשרת הרוגי מלכות.

ימי הילולא ופטירת צדיקים

רבי ישראל מרוזין – ב' סיוון
רבי עובדיה מברטנורא – ג' סיוון
דוד המלך – ו' סיוון
הבעל שם טוב – רבי ישראל בעל שם טוב – ו' סיון
הנביא הושע בן בארי – ז' סיוון
בעל כף החיים – רבי יעקב סופר – ט' בסיוון
יהודה בן יעקב – ט"ו סיוון
התנא רבן שמעון בן גמליאל, מעשרה הרוגי מלכות – כ"ה סיוון
רבי ישמעאל כהן גדול, מעשרה הרוגי מלכות – כ"ה סיוון
התנא רבי חנינא סגן הכהנים, מעשרה הרוגי מלכות – כ"ה סיוון
התנא יונתן בן עוזיאל – כ"ו סיוון 
התנא רבי יוסי בן קיסמא – כ"ו סיוון
התנא רבי חנינא בן תרדיון, מעשרה הרוגי מלכות – כ"ז סיוון

חודש טוב ומבורך!