מה רבי נחמן מלמד לגבי הכישלונות שלנו, הם שווים משהו?

דברים שניסיתי ולא הצלחתי שווים משהו בעיני בורא עולם?

תשובה קצרה
רבי נחמן מלמד שכל מה שניסינו לעשות לכבוד ה׳ באהבה וברצון, כולל הכישלונות שלנו, הם יקרים וחשובים מאוד בעיני ה׳, עד כדי כך שכל הניסיונות האלה הם בחינת (דומים ל) קורבנות שהיו מקריבים על המזבח לכבוד ה׳.

תשובה ארוכה
כדי להבין איך הקב״ה מסתכל עלינו, אנו צריכים להתנתק מצורת החשיבה האנושית שלנו כלומר,
התפיסה לפיה רק ההצלחות שווה והכישלונות לא שווים כלום היא מוטעית לחלוטין, היא לא עפ״י התורה ורצון ה׳.

רבנו מלמד בתורתו את הכלל החשוב (1) ״רחמנא ליבא בעא״ – הקב״ה רוצה את הלב –
הקב״ה רוצה את רצון וכוונת הלב, לא משנה אם בתוצאה הצלחת או לא.
בעוד שהמעשים והתוצאות עוברים, הלב תמיד נשאר – וזה מה שהקב״ה הכי רוצה, שהלב שלנו יישאר קרוב אליו.

רבי נחמן: הכישלונות שלך שווים הרבה יותר ממה שאתה חושב

רבי נחמן מגלה לנו כמה הכישלונות שלנו חשובים וגדולים כל כך בעיני ה׳, גם כשרצינו להצליח ולתת את הלב אבל נכשלנו, אפילו, לדוגמה, כשקשה לנו מאוד להתפלל וקשה לנו, כך הוא אומר:

(2) דע שזה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים לעשות איזה עבודה או לקדש עצמו באיזה קדושה, אף על פי שאינם יכולים לגמור כראוי, זה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים אחר זה הוא בחינת קרבנות, בבחינת "כי עליך הורגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה" (תהלים מ"ד, כ"ג).

ואיתא (מובא) בתקונים (עיין מדרש הנעלם חיי שרה קכד:) שזה בחינת תפילה שהיא בחינת קרבנות, היינו: כשרוצים להתפלל ואין מניחין אותו, ומבלבלין אותו בכמה מיני בלבולים והוא צריך לכמה יגיעות בשעת התפילה. ואזי אפילו אם אינו זוכה להתפלל כראוי, אף על פי כן היגיעה בעצמה שמיגע עצמו בכל כחו ומוסר נפשו להתפלל כראוי זה בעצמו הוא בחינת קרבנות, בחינת ״כי עליך הורגנו״ וכו',

וכמו כן בכל העבודות והקדושות שאדם רוצה לקדש עצמו, אף על פי שאינו זוכה חס ושלום לקדש עצמו כראוי, אף על פי כן היגיעה בעצמה והיסורין והבלבולים שיש לו מזה מחמת שרוצה וחפץ לקדש עצמו רק שאין מניחין אותו, זה בעצמו הוא בחינת קרבנות, בחינת "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה".

לנצח את החושך רבי נחמן: מניעות ובלבולים, שכחה, לשמח, פספוסים, וכישלונות, יצר הרע, להתייאש מכישלונות, צחוקים ובדיחות, רחוק מבורא עולם, להשקיע בחיים, להתחזק, כישלונות

הכישלונות שלנו הם המון / רבי נחמן מברסלב

דוד המלך באומרו ׳כי עליך הורגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה׳ מדבר על כך שתמיד היה נתון להרג בגלל שרצה להתחבר ולעבוד את ה׳ ויהי מה, כמו צאן שיוצא לטבח כדי להישחט ומנסה לשרוד ולהימלט.

מלמד רבי נחמן, שכל הבלבולים והמניעות שאנו עוברים דרכם, גם אם ניסינו ונכשלנו, הופכים אותנו לבחינת (בדומה ל) ׳קורבנות׳ שהרי כשם שבהמות ההופכות לקורנות מנסות להימנע מלהגיע לטבח, גם אנחנו כיהודים מאמינים נלחמים על הרצון להידבק בה׳ ולעשות רצונו למרות כל החושך והרדיפות של יצר הרע אלינו, ולמרות שיש לנו את היכולת להיכנע ולחיות חיי נוחות, אף על פי כן אנו מוסרים נפש להתמודד ולהתחיל כל פעם מחדש.
הקב״ה מעריך כל כך את המלחמה שלנו בבלבולים וביצר הרע שזה נחשב ודומה לקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש – מעלה גדולה וחשובה מאוד!

מקורות:
1. סנהדרין קו, ב
2. שיחות הר״ן, יב