תשובה קצרה:
יראת העונש הוא פחד מה׳ בגלל העונש שאפשר לקבל בעקבות החטאים שלנו.
למרות שרבי נחמן מלמד ומחזק אותנו לפתוח את הלב ולרצות לעבוד את ה׳ בשמחה ובאהבה, הוא אינו מבטל את חשיבות של יראה זו.
יראת עונש חשובה כבסיס לעבודת ה׳ בזמנים שבהם יצר הרע מתגבר עלינו לעשות היפך רצון ה׳ ולהתרחק ממנו. יראת העונש מזכירה לנו שבורא עולם הוא אבא אבל גם מלך, ודברי המלך חייבים להיעשות גם כשהלב שלנו לא רוצה.
תשובה ארוכה:
ישנם שני סוגי יראה בעבודת ה׳ –
האחת, יראת העונש אשר גורמת לנו לפחד מלעשות חטאים ודברים אסורים כדי לא להיענש בגללם, עליה אומר רבי נחמן:
(1) ״כי עיקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת העונש, ובלי יראת העונש אי אפשר להתחיל כלל בעבודת ה'.
יראת העונש חשובה, היא אינה מכוונת לכך שהפחד ישלוט בנו ועל ידי זה נרצה להתרחק מה׳ חס ושלום, אלא מרצון שפחד ינחה אותנו ברגעים שבהם אנחנו לפני נפילה וניזכר בגבולות שאסור לנו לחצות, כדי לא לפגוע בכבוד ובקדושת ה׳.
יראת העונש היא שכבת הגנה חשובה שעלינו לחזק ולשמור כדי לא להתנתק מבורא עולם ולא לפגוע בכבודו.
חשיבות יראת העונש בעבודת ה׳ – הכרחית וחשובה
השניה, היא יראת האהבה, אשר בה אנו פוחדים מלחטוא ולצער את ה׳ כי אנו לא רוצים בגלל אהבתנו הגדולה אליו – הוא אבא שלנו ואנחנו בניו, האהבה שלנו אליו היא גדולה אך אהבתו אלינו היא אין – סופית, מקור השפע והחיים הוא הקב״ה, הוא מעניק אותה לנו כל רגע, איך יעלה על הדעת לצער את מי שכל רגע מיטיב איתנו בלי סוף?
אם כך, למה לא להסתפק ביראת האהבה? משום שאהבה אינה רק רגש של קרבה וחום, אלא גם היכולת להיות בנתינה ולמסור נפש כשצריך, ועדיין רבי נחמן מדגיש כי לא כולנו בדרגה של מסירות נפש ואהבה אמיתית וטהורה כלפי ה׳ כפי שאנחנו חושבים או רוצים להיות. חלקנו עדיין אוהבים את עצמנו יותר מאשר את ה׳, ולכן, גם כשאיננו אוהבים עדיין את ה׳ יתברך מספיק, חשוב לזכור שיש את יראת העונש, שמזכירה לנו שגם אם אנחנו לא מספיק אוהבים את בורא עולם בתור אבא, חובה עלינו לכבד אותו כמלך.
ממש כמו שבאים למנהיג או ראש ממשלה שלא אוהבים, בכל זאת נתיירא ונכבד אותו בגלל מעמדו, על אחת כמה וכמה לבורא עולם.
יחד עם זאת, יראת העונש נחשבת מדרגה נמוכה בעבודת ה׳, הזוהר אומר שיראה זו מגונה (זוהר ח״א, דף יא:), שכן היא אינה יוצרת קשר חזק, אמיתי ומרומם של אהבה ושמחה אמיתיים לה׳ יתברך כפי שראוי להיות אלא קשר טכני וקר, כדי להישאר יציבים בקשר עם בורא עולם.
אע״פ כן היא חשובה כי היא הבסיס להיות עובד ה׳ אמיתי – להיות אדם מוסרי שלא נוטש את ערכי החיים שניתנו מהקב״ה עפ״י התורה גם כשזה לא נוח לו, זוכר שיש מי שמנהיג אותו ולא נופל בגאווה וקלקול העולם.
מקורות:
1. שיחות הר״ן, ה