תשובה קצרה:
הסיבה לכך שרבי נחמן התנגד לפילוסופיה הוא שה׳ יתברך ציווה את עם ישראל בתורה – ״תמים תהיה עם ה׳ אלוקיך״ כלומר,
עלינו להאמין בתמימות ופשיטות בהשגחת ה׳ יתברך עלינו, בלי לחקור אחר מעשיו בניסיון להבין ולדרוש ממנו שיהיה ברור לנו.
ספרי המחקר והפילוסופיה הם ספרים המנסים להבין את מציאות הבורא, להוכיח או לסתור בשכל את האמונה.
מהות האמונה היא החיבור לבורא מעל השכל ולא ביכולת ׳להכניס׳ את הבורא לתוך השכל המוגבל שלנו ׳בכוח׳ ולהבין אותו.
רבי נחמן מלמד שהרגשת וחווית נוכחות הבורא קוראת כאשר אנו מתעלים מעל השכל, אז מתעצמת נוכחות הבורא בליבנו ועולמנו, שלב אחר כך, השכל מצליח לתפוס את עניין האמונה ונוכחות הבורא למרות שהוא לא מצליח להבין זאת בכלים הרגילים שבהם הוא משתמש בדרך כלל.
תשובה ארוכה:
ספרי המחקר והפילוסופיה נוקטים בגישה שצריך להבין, להוכיח, לחקור וללמוד את הרעיון ההגיוני של נוכחות הבורא עפ״י כלי ההבנה המוגבלים של השכל אנושי. רבי נחמן הביע את התנגדותו לספרים וללימוד בהם:
(1) ״היה מגנה מאד את ספרי המחקרים והפילוסופים, ואמר שאין שם כלל שכל גמור כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד, אבל באלו הספרים לא נמצא זה השכל כלל, כי הם מדברים רק בדרך היקשים מינה ובה עד שבאים לאיזה מופת, אבל השכל שיש בתורתנו הקדושה – להבדיל – אין שם כלל כלל״
כותבי ספרים אלה דגלו בגישה שהשכל האנושי יכול להבין ולתפוס כמעט כל דבר בעולם, גם את הבורא שנמצא מעליהם, אם יתעמקו בשכלם בסברות ומחשבות ׳הגיוניות׳ ושכלתניות ע״י פילופולים וחשיבה ׳עמוקה׳, ואם לא, להכחיש אותו חס ושלום.
בפועל, גם לאחר כל הפלפולים והתוצאות, מדובר בעיקר בהבנות שמבוססות על שכל אנושי שמצליח להבין את מציאות הבורא רק לפי הכלים המוגבלים של השכל האונשי, ועוד, שמסקנות אלו באים מתוך נגיעה אישית לא לקבל את מציאות השגחת הבורא במטרה להכתיב לעצמם את המציאות כפי שהם רוצים, כדי להרשות לעצמם להרשיע ולהשחית את מידותיהם ולא להיות מחויבים לדרכי המוסר והמחויבות.
כך אומר רבי נחמן:
רבי נחמן התנגד לפילוסופיה. פשטות ותמימות היא המטרה.
(1) ״ומי שלומד חס ושלום בספרי המחקרים והפילוסופים נכנס בלבו ספקות וכפירות; כי כל אדם נולד עם רשעות, כי טבע כל אדם נמשך אחר רשעות, היינו אחר תאוות רעות של העולם הזה, רחמנא לצלן; רק מחמת יראת העונש הוא שובר תאותו ונכנס בדרכי ה'. אבל כשלומד באותן הספרים של חקירות חס ושלום אזי מוצא לעצמו ספקות וכפירות שהם סיוע לרשעות שלו שיש בו בטבעו.״
רבי נחמן התנגד לפילוסופיה משום שספרי פילוסופיה שונים מתעלמים ודוחים כמעט לחלוטין את רעיון הנס ו׳מעל הטבע׳.
כך לדוגמה, היסטוריונים גדולים הפכו להיות כופרים ואנטישמיים כשלא ידעו להסביר את העובדה שעם קטן כמו עם ישראל מצליח לחיות ולשרוד יותר משאר עמים אחרים.
המילה ׳אמונה׳ המייצגת תפיסה של דבר מעל לשכל באמצעות הנשמה אינה דבר מקובל או נכון, לדבריהם, חס ושלום. הספקות והכפירות נובעות מההישענות והביטחון בשכל האנושי כגורם עליון, דבר שגורם לריחוק מהאמונה והיכולת לחוות את בורא עולם.
(1) ״ואמר שאלו התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, כגון כלי מלחמה נפלאים, ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכיוצא בזה שאר עניני חדושים שלהם שהמציא כל אחד ואחד מחכמיהם – אמר שהכל מלמעלה, כי לא היה אפשר להם לבוא על זה רק על ידי שהתנוצץ להם השכל בזאת החכמה; שבא לאותו החכם התנוצצות מלמעלה, כי כשהגיע העת והזמן שיתגלה אותה החכמה או התחבולה בעולם על כן שלחו להם מלמעלה בשכלם זאת התחבולה כדי שיתגלה בעולם.
כי בודאי גם החכמים הקדמונים שהיו מקדם חקרו גם על זאת, ומפני מה לא באו הם על זאת התחבולה וההמצאה. רק באמת הכל מלמעלה וכשבא העת שיתגלה זאת הדבר, אזי מתנוצץ לו השכל ואז בא אותו החכם על אותה התחבולה, כי נשלח לו מלמעלה ממקום שהגיע לו, כי בודאי אינם מקבלים דרך הקדושה רק דרך הסטרא אחרא, וזה פשוט.״
כל ההשגות שהגיעו אליהם ׳חכמי הפילוסופיה׳, כמו גם היכולת שלהם להתפלפל בשכל ולטעות בדרך, אלו חכמות שהושפעו מלמעלה ובני אדם בעלי שכל מוגבל השתמשו בהם כדי להתפאר ולחשוב שהם עליונים וגדולים, ממילא מצאו את עצמם גם כופרים ומתגאים על האמונה והבורא מתוך הגאווה הגדולה שיש בהם.
רבי נחמן התנגד לפילוסופיה והנהיג את חסידיו להתרחק מכל וכל מאלו הספרים לחלוטין, שכן דרכו של רבי נחמן היא ללמד את היכולת להתקשר לבורא מעבר לגבולות השכל בכוח הנשמה – לצאת ממוגבלות התפיסה האנושית תוך חיבור לנשמה ולחוויה הרוחנית שהשכל אינו יודע לפרש או להבין אותך, אך הלב בהחלט תופס ורק בהמשך, השכל יבין.
למרות שבעם היהודי היו הוגי פילוסופיה ומחקר כמו הרמב״ם לדוגמה, היה רבי נחמן מלמד שגם בספרי הפילוסופיה של צדיקים אין לעסוק.
הריחוק מספרי פילוסופיה אינו נובע מפחד, שכן האמת לעולם נשארת כמו עם ישראל שמאז ומתמיד קיים,
אלא מהעיקרון לפיו החיבור לגורם עליון מצריך את האדם לעזוב את כלי השכל המוגבלים ולהתקשר בכוחות הנשמה שיש ברשותו לגבוה ממנו, בורא עולם, ע״י התבודדות וחיבור אל הכוחות הבלתי מוגבלים של הלב.
הגם שלכאורה יש בספרי המחקר והפילוסופיה ׳דברים טובים׳ כמו הנהגות טובות, מאחר והשורש רע ומוטעה, הוא מסוכן לנפש היהודית וצריך להתרחק מהם לחלוטין.
מקורות:
1. שיחות הר״ן, ה