אזמרה הוא אחד מנקודות העבודה הרוחנית בתורת החסידות של רבי נחמן מברסלב ונלמד בתורה רפב׳ בספר ליקוטי מוהר״ן.
בתורה זו נלמד שהמושג „אזמרה” פירושו היכולת למצוא נקודה טובה בתוך הרע, גם כשאנו מרגישים רחוקים, מבולבלים או מלאי חסרונות וייאוש מעצמנו.
הרעיון בא מהפסוק „אזמרה לא-לוהי בעודי”, ורבי נחמן מסביר שה“זמרה” היא כמו נגינה שעשויה מצלילים קטנים, כך שגם נקודה טובה אחת של טוב אמיתי, אפילו זעירה, יכולה להפוך למנגינה שלמה שמרימה את האדם.
במקום להישאב למבט של אשמה וייאוש, עלינו לחפש נקודה טובה בתוך הרע שאנו מוצאים בעצמנו כמו כוונה, רצון, מחשבה ואפילו מעשה שאולי נשכח מאיתנו, שמראה כי אנו באמת טובים מצד הנשמה שבנו.
כשאדם נאחז בנקודה הזו ונותן לה מקום, היא לא נשארת לבד אלא מושכת אחריה עוד טוב, מחזקת את השמחה ומאפשרת שינוי אמיתי מבפנים. תורה זו היא לא התעלמות מהקשיים אלא דרך חכמה ומלאת אמת לעבוד את ה’ מתוך חיזוק ותקווה ולא מתוך החושך והצער של הייאוש וההסתרה.
מומלץ להתחיל ללמוד את תורת ברסלב בתורה זו וכן חשוב להעמיק בה מאוד על מנת להבין את דרכה של חסידות ברסלב בפרט.
