א [צְרִיכִין לָשׂוּחַ וּלְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְעוֹרֵר לִבּוֹ בֶּאֱמֶת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁכִּמְעַט תַּצֵא נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם; וְזֶה עִקָּר שְׁלֵמוּת הַהִתְבּוֹדְדוּת]:
ב [כְּשֶׁהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּהִתְבּוֹדְדוּת, יוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. וּצְרִיכִין לְהַרְגִיל עַצְמוֹ בָּזֶה, שֶׁיְדַבֵּר עִם הַשֶׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמְדַבֵּר עִם רַבּוֹ אוֹ חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם, כִּי: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ]
באדיבות אתר אור הגנוז – ברסלב
