אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁמְדַבֵּר בְּלֹא לֵב, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם זֶה טוֹב מְאֹד; וּכְשִׁיְדַבֶּר כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים, עַל־יְדֵי זֶה עַל־פִּי רֹב יִזְכָּה שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב כָּרָאוּ, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם
