חלק שני
א. אָדָם הַמִּתְנַהֵג בִּפְרִישׁוּת וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר מִפְּרִישׁוּתוֹ, עַל יְדֵי זֶה הוּא נוֹפֵל לְתַאֲוָה נוֹסֶפֶת מִמַּה שֶּׁהָיָה לוֹ קֹדֶם פְּרִישׁוּתוֹ.
ב. הַפְּרִישׁוּת מֵבִיא שׂבַע.
ג. פְּרִישׁוּת מִתַּשְׁמִישׁ. חָשׁוּב כְּמוֹ תַּעֲנִית.
ד. חוֹלַאַת שֶׁל רְקִיקַת דָּם בָּא, עַל יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל עוֹנָה שֶׁל לֵיל טְבִילָה.
