(לשון החברים)
כי תעבר במים אתך אני (ישעיה מ"ג). דהנה התורה סתים וגליא, והקדוש ברוך הוא גם כן סתים וגליא. דהינו מה שנגלה לנו הוא הלבוש וחיצוניות, ומה שנסתר ממנו הוא הפנימיות. והנה, כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות, מה שנסתר ממנו. אך איך יוכל להגיע אל הנסתר ממנו, בתפלה לשמה, שיקשר המחשבה אל הדבור של התפלה, בקשר אמיץ וחזק. כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים' (חלין ס:), ולמה, כי הקדוש ברוך הוא חפץ חסד הוא (מיכה ז') ורוצה תמיד להשפיע השפעות וברכות. ואין השפעה יכולה לירד, רק על ידי כלי הנקרא אני שנאמר (במדבר ו): "ואני אברכם". והכלי הנ"ל נעשה על ידי כל אחד מישראל, כשמתפלל באפן שמקשר המחשבה להדבור. כי כל אחד מישראל נקרא צדיק, שנאמר (ישעיה ס): "ועמך כלם צדיקים". והצדיק נקרא אלף, מלשון "אלופינו מסבלים" (תהלים קמ"ד). והנון נקרא דבור, כי הדבור הוא מלכות, על דרך מלכות פה (פתח אליהו) ומלכות נקרא נון, כמו שכתוב (תהלים ע"ב): "ינון שמו", ופרש רש"י: לשון מלכות. והיוד נעשה, על ידי המחשבה שמקשר להדבור כנ"ל. כי המחשבה נקרא יו"ד, כמו שכתוב (שמות ט"ו): "אז ישיר משה", ופרש רש"י: 'יו"ד על שם המחשבה נאמרה'. ונגמר הכלי הנקרא אני והשפע יורד ונשלם חפץ השם יתברך כי חפץ חסד הוא ולפיכך השם יתברך מתאוה לתפלתן: וידוע הוא, כי מי שמקבל תענוג מאחר נקרא נוקבא. רוצה לומר לגבה. ונמצא כשהשם יתברך מקבל תענוג מישראל מתפלתן, כביכול נעשה נוקבא לגבי ישראל. וזהו שכתוב (במדבר כ"ח): "אשה ריח ניחוח לה'", כי על ידי ריח הניחוח שמקבל השם יתברך מתפלות של ישראל, נעשה בסוד אשה. "ונקבה תסובב גבר" (ירמיה ל"א), אם כן מהפנימיות נעשה חיצוניות. (ועין לעיל בהתורה אור הגנוז (סימן ט"ו), שם מבאר גם כן ענין זה). וזהו פרוש הפסוק, כי תעבר במים, ותעבר, מלשון התגלות, כמה שכתוב (שמות י"ב): "ועבר ה' לנגף את מצרים", ותרגם אונקלוס: ויתגלי ה' וכו'. 'ואין מים אלא תורה' (בבא קמא י"ז). והפרוש הוא, כשתרצה שיתגלה לך הנסתר מהתורה. אתך אני, כלומר, תראה שתעשה הכלי שנקראת אני כנ"ל:

באדיבות אתר אור הגנוז – ברסלב