(לשון רבנו זכרונו לברכה:)
רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא. ואמר להו: בהינו דעאל.
רש"י: רציצא דמית, אפרוח שמת בתוך קלפתו: רציצא, זה אפרוח. זה בחינת צדיק, בחינת (תהלים ע"ב): "יפרח בימיו צדיק". ששאלו אותו: הצדיק שממית את עצמו, ומוסר את נפשו בצלותה ובעותה – באיזה מן המקומות מן התפלה, צריך לו למסר את נפשו ביותר. והשיב להם: היכא דעאל. הינו איך שיש לו להעלות ניצוצי הקדשה, הינו איך שנכנסים בו מחשבות זרות, וצריך להעלותם כידוע, שם צריך לו למסר נפשו:
באדיבות אתר אור הגנוז – ברסלב
