ליקוטי הלכות - ספרו של רבי נתן מברסלב

שילוח הקן – הלכה א׳

שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ וְכוּ': עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (בְּסִימָן סז) שֶׁהַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת אֵם כָּל חַי, כִּי הוּא שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד לְאָדָם צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, כִּי אוּלַי בָּא הַכָּבוֹד בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת בִּבְחִינַת כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ, כִּי לִפְעָמִים עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁבָּא לְאָדָם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ עַל-יְדֵי-זֶה נִסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד אַךְ עַל-פִּי הָרֹב הַכָּבוֹד בָּא לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא עִם נֶפֶשׁ חָדָשׁ שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּהַכָּבוֹד, עַיֵּן שָׁם: וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד הַכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, כִּי כְּשֶׁרוֹדֵף וְנִמְשָׁךְ אַחַר הַכָּבוֹד אֲזַי הַכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִסְתַּלֵּק כִּי הַחִיּוּת וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ נִמְשָׁךְ אַחַר הַכָּבוֹד וַאֲזַי הַכָּבוֹד בּוֹרֵחַ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִסְתַּלֵּק כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁבָּא לוֹ כָּבוֹד חָדָשׁ כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד פֶּן יִסְתַּלֵּק עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ"ל רַק צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַכָּבוֹד וּלְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ רַק לְהִסְתַּכֵּל לְהוֹצִיא הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּהַכָּבוֹד, אֲבָל מִן הַכָּבוֹד בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לִבְרֹחַ, כִּי אוּלַי בָּא בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן כִּי אֵם עַל הַבָּנִים זֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד שֶׁהוּא אֵם כָּל חַי וְהַבָּנִים הֵם בְּחִינַת הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִפּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים יא), אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר. וְזֶה בְּחִינַת לֹא תִקַּח הָאֵם וְכוּ', שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. כִּי צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ בְּחִינַת הַכָּבוֹד לִבְלִי לִקַּח כָּבוֹד לְעַצְמוֹ רַק לִבְרֹחַ מִן הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל, כִּי אִם לְהוֹצִיא הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, דְּהַיְנוּ הַנְּפָשׁוֹת תִּקַּח לְעַצְמְךָ, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּרְאֶה רַק לְקַבֵּל וְלִקַּח אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּהַכָּבוֹד אֲבָל הַכָּבוֹד בְּעַצְמוֹ אָסוּר לִקַּח כִּי צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל כִּי יוּכַל לְהִסְתַּלֵּק עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים, הֵפֶךְ הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד שֶׁאֲזַי יוּכַל לְהִסְתַּלֵּק עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד בְּחִינַת שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח כַּנַּ"ל, אֲזַי וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים, כִּי מְקַבֵּל נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה וְחִיּוּת חָדָשׁ מִן הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל:

באדיבות אתר ויקיטקסט