האם המושג מוחין דגדלות ומוחין דקטנות שייך אלינו? ואיך זה פוגש את כל אחד ואחת מאתנו ביום יום?
המקור חכמה רבי נחמן מברסלב עוסק רבות על כך שלכל אחד מאיתנו יש חכמה, כל אחד לפי מה שהקב"ה העביר אותו בחייו ולמד בתורה הקדושה. החכמה שקבלנו מה' במהלך החיים לא צריכה להישאר רק אצלנו, היא מיועדת לכך שגם נוכל לתרום אותה לאנשים שאין להם אותה, לעניים בדעת, לאותם אנשים עצובים ותקועים שנמצאים סביבנו, שבלעדי העזרה שלנו הם ימשיכו להיות אומללים וללא הישגים אישיים.
לעומת זאת, לכל אחד מאיתנו יש ימים קשים של נפילה, שאנו לא מצליחים להתרומם מעלה, כי אין לנו מושג איך לעזור לעצמנו, דברים פשוט נתקעים באמצע הדרך.
החכמה האמיתית היא לדעת לעצור, לנשום ולהבין שהקב"ה מזמין אותנו לשיעור אישי, בהשגחה פרטית, על עוד דבר שאנו צריכים ללמוד כדי להרחיב את הכלים שלנו להצליח, גם עכשיו וגם בעתיד. לא תמיד אנו מצליחים להירגע מהנפילה, קשה לנו להתרכז בחוסר אונים ובשעת קושי או משבר, יחד עם זאת, אנו חייבים לדעת לאזן את הרגשות שלנו ולהבחין בין שתי מצבים – מוחין דגדלות ומוחין דקטנות.
מצבים אלה הם מצבים טבעיים בחיינו ועלינו לדעת לזהות אותם בתוכנו בכל שלבי ודרכיי החיים על מנת להתאזן ולהתחבר לעצמנו.
אם כך, מה הם מוחין דגדלות ומוחין דקטנות?
בליקוטי מוהר״ן, תורה קו׳, רבי נחמן מחדד את ההבדלים בין מוחין דגדלות למוחין דקטנות:
כִּי יֵשׁ זְמַן שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל, וְהוּא נִקְרָא קַטְנוּת הַמּחִין וְצָרִיך לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא לְגַדְלוּת הַמּחִין וּכְשֶׁבָּא לְגַדְלוּת הַמּחִין נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין וּמַמְשִׁיך עָלָיו חֲסָדִים וְרַחֲמִים
מוחין דקטנות הוא מצב בו אנו תקועים, לחוצים, מפוחדים וחסרי אונים, מחשבות טורדניות אופפות אותנו וקשה לנו להתרכז ביכולות שלנו להתמודד עם האתגר או המצוקה שלנו באמצעות הכלים שיש לנו.
לפעמים איננו מצליחים לזהות את נוכחות ה' בתוך הקושי והדבר מפחיד ומלחיץ אותנו מאוד.
יכולת השיפוט שלנו מטשטשת כתוצאה מרגשות ומחשבות כבדים, אנו נעשים עייפים וחסרי אונים.
הם נקראים "קטנות" משום שיכולת ההתמודדות שלנו באותה רגע דומה לכזו של ילד.
כשם שלילד קשה להתמודד עם הקשיים שלו מחמת חוסר כלים והרגשת האמונה, כך גם מצב של "קטנות המוחין" הוא מצב בו איננו מצליחים לנצל את הכלים והאמונה שבתוכנו כדי להתמודד.
מצב של מוחין דקטנות נובע מרגשות כמו לחץ, פחד, חרדה, חוסר אונים, בדידות ובלבול.
רגשות אלו מפרים את יכולת הריכוז שלנו ובכך מביאים אותנו למצב של קושי ואתגר, לעיתים, יותר ממה שאנו מסוגלים לשאת באותו רגע.
כיצד באים מוחין דקטנות לידי ביטוי?
הנה דוגמה שכולנו מכירים: קמנו בבוקר מוקדם, הזדרזנו וטרחנו להגיע בזמן לתחנת האוטובוס כדי להגיע למקום חשוב, בסופו של דבר איחרנו. ככול שהאוטובוס מתרחק מעינינו כך מד העצבים שלנו מתחיל להמריא, לא פעם אנו רוצים להאשים את כל העולם והנהג, את לוח הזמנים והכביש העקום.
כשאנו בוחרים להאשים את כל העולם, הכביש והנהג, אנו מתמודדים עם חוסר ההסכמה שלנו עם רצון ה' שהוא העבודה שבורא עולם כבר גזר שלא נעלה על האוטובוס ויהי מה.
מוחין דקטנות, במילים אחרות, זה ההלם הפתאומי מהמציאות שהקב"ה בחר לנו בניגוד קשה לרצוננו.
ככול שנצליח לבלום את הרגשות והמחשבות הקשים ונחזור לאיזון, כך נוכל לצאת מהר יותר ממוחין דקטנות.
הנחת היסוד הבסיסית שעומדת במוחין דקטנות היא חוסר רצון לשחרר שליטה ולא להסכים להנהגת הבורא איתנו באותו רגע, הגאווה מנהלת אותנו.
עבודה על שחרור שליטה, אמונה וענווה אל מול ה' ומול כל בריאה עומדת בבסיסה של היכולת שלנו להתמודד עם מוחין דקטנות.
במקביל, מוחין דגדלות הוא מצב בו השכל והדעת שלנו רגועים ופתוחים ללמידה והתעלות, יכולת החשיבה שלנו נקייה, מחודדת וצלולה. אנו מצליחים להתמקד באופן ברור במה שעובר עלינו מבחוץ, ובהתמודדות נכונה עם האתגרים הפנימיים. הם נקראים 'גדלות' משום שאנו מצליחים לממש את שיא הפוטנציאל של הכוחות והכלים הרוחניים שלנו במצבים השונים.
מצב של מוחין דגדלות מגיע מתוך רגשות כמו שמחה, אהבה, רוגע, שחרור שליטה והתעלות.
מוחין דגדלות פותחים את היכולת של הדעת והשכל שלנו ללמוד ולקיים את מה שלמדנו ולהוציא אל הפועל את יכולותינו וכן את הכוח שעוד לא הצלחנו להוציא עד כה.
המטרה של כל אחד מאיתנו היא להיות כמה שיותר ב'מוחין דגדלות', כמה שיותר בדעת מיושבת ומאוזנת, על אחת כמה וכמה במצבים של קושי והגבלה, שם ובעיקר אנו צריכים להתאמץ להישאר רגועים ומיושבים בדעתנו כדי להתמודד נכון ולצלוח את האתגרים והמצוקות שלנו.
במצב של קושי, כל זמן שאנו מצליחים להחזיק במוחין דגדלות, אנו מצליחים להשתמש במיטב הכלים שלנו להתמודד מול הקושי על הצד הטוב היותר.
אם בדוגמה הקודמת של האוטובוס בחרנו להתלונן (מוחין דקטנות), אזי במוחין דגדלות אנו מסוגלים לבחור לנשום עמוק, להכיל את הקושי והצער מבלי להכחיש אותו, להודות לה' שכך קרה למרות שזה לא הרצון שלנו, מתוך הבנה שבוודאי ה' יתברך גילגל שזה יקרה וחשב לטובה בזה שפספסנו והדבר לא תלוי בנו כלל.
אם נזכה להישאר רגועים ולהגיד לעצמנו את המילים הללו במצב כזה ודומים לו, אזי זכינו להיות במוחין דגדלות ולא לרדת למקום של עצבות וחושך פנימי.
הנחת היסוד של "מוחין דגדלות" היא יכולת לראות בעיניים של אמונה את המציאות, להיות בענווה מול ה' והבחירה שלו כלפינו, לשחרר שליטה מתוך הבנה ש"אין עוד מלבדו!".
אנו נמצאים תחת השגחתו הפרטית והמסורה של ה' וכל מה שקורה לטובה. כאשר מבינים זאת, קל יותר להישאר ולהיאחז יותר במוחין דגדלות, אנו מזמינים על עצמנו רחמים וחסדים משמים, עולים גבוהה יותר במעלות האמונה והביטחון, מגלים כוחות חדשים על עצמנו, מטהרים את עצמנו מרגשות ומחשבות שליליים, מצליחים להתעלות ממוחין דקטנות מהר יותר, ועוד הרבה יותר מזה.
בחיים אנו עוברים הרבה עליות וירידות. היהודי המאמין יודע שהן חלק בלתי נפרד מחיינו, למעשה, חלק פרקטי ונצרך להמשך המסע בעולם הזה. אנשים שאינם מתחזקים את אמונתם תוך התבוננות בחייהם יכולים ליפול בקלות מאוד לחרדות, דיכאונות ומצבי מצוקה קשים אחרים.
האדם המאמין בהשגחה פרטית יודע שעליות ומורדות אינן "בטעות" או "במקרה", הן כולן חלק מתוכנית פרטית, ידועה מראש, לפרטי פרטים. כול העולם מתגייס לקיים את ההשגחה הפרטית שיצר עבורנו בורא עולם.
מוחין דקטנות ומוחין דגדלות הם מצבים שעלינו לדעת לזהות בכל שלב ומקרה בחיינו, הם ממקדים את החשיבה ומאזנים את הרגש. ההבנה באיזה מצב אני נמצא כרגע מאפשר לי להתרכז במטרה לשוב חזרה לאיזון או להמשיך להתעלות.
מוחין אלה מזמינים אותנו כל יום להתבוננות פנימית, להרגיש את הקרקע שעליה אנו דורכים ברוחניות וגשמיות, להבין טוב יותר את "האני" שלנו, לחוות את המציאות על אמת בלי הכחשות מתוך הבנה של המקום שבו אני נוכח באותו רגע.
בשביל להישאר באיזון בין מוחין אלה, נכון וראוי שנייחד לעצמנו זמן של התבודדות, זמן אישי עם העולם שלנו יחד עם ה', כעצתו של רבי נחמן. חשוב מאוד שנשוחח ונדבר עם ה' על כל הרגשות, החוויות והמחשבות שעוברים עלינו, כך נוכל לדעת לצעוד נכון בתוך העולם הפנימי והחיצוני שבו אנו נמצאים ונוכחים.