אומן – בין רצון עמוק שנראה רחוק לאמונה שהכול לטובה, והכל יכול להתהפך...

אפשר להתקשר? / ב' גלנסקי

תקציר: אילה רוצה מאוד להגיע לאומן. בדרך הטבע אין סיכוי שהוריה יסכימו. היא מתבודדת על זה הרבה ומגיעה להבנה שהעבודה שלה היא מצד אחד לקבל את המצב שבו ה' שם אותה עד היום ולהאמין שזה הכי טוב בשבילה, ומצד שני להמשיך לרצות ולהתפלל ולהאמין שה' יכול להפוך הכול לטובה.

מיד כשאני נכנסת הביתה אמא קוראת לי. אני רואה שיש לה משהו להגיד לי.

"אילה, אבא ואני חשבנו שוב על כל העניין שלך, והחלטנו שאולי באמת כדאי שתיסעי לאומן להתפלל שם על שידוך והכול".

"מה???"

"מה שאת שומעת. את לא רוצה לנסוע לאומן?"

"בטח שאני רוצה! מאוד מאוד רוצה! אבל אפילו לא העזתי לבקש מכם. אני יודעת מה ההשקפה כאן בבית על יציאה מהארץ. איך בכלל ידעתם שאני רוצה? ומה פתאום אתם מסכימים?"

"האמת שראיתי שהשארת על המיטה שלך מודעה גזורה על טיסה לקברי צדיקים באוקראינה. בהתחלה חשבתי שהתכוונת לשמור את הצד השני של הדף ואוטומטית הפכתי לבדוק, אבל הייתה שם פרסומת של אינסטלטור אז קלטתי שאת ממש רוצה. וראיתי שמדובר שם בקבוצה שמורה עם מלווה יראת שמיים ודגש על בנות איכותיות. אז סיפרתי את זה לאבא והוא ממש לא שלל. אחרי כמה זמן הוא אמר לי שהוא חשב על זה ואולי זה באמת יעשה לך טוב בתקופה המבולבלת הזו. ונכון שאנחנו מקפידים מאוד לא לצאת מארץ ישראל, אבל מבחינה הלכתית מותר לצאת לקברי צדיקים. את כבר בחורה גדולה, אילה. אנחנו רואים שאת רצינית בדרך שלך ואנחנו מכבדים. זו דעת התורה שקיבלנו. אז תבדקי את העניינים הטכניים. את צריכה לעשות דרכון."

"אמא, תודה! אני פשוט לא מאמינה! נראה לי שאני באמצע חלום! אני כל כך מעריכה את זה! חוץ מהאפשרות להגיע לאומן, זה כל כך משמח אותי שאתם זורמים איתי ומכבדים את הבחירות שלי. אני יודעת שלא בדיוק ככה דמיינתם את הנחת ממני, ולא נעים לי להיות במקום המאכזב, אבל אני יודעת שזה בדיוק מה שה' רוצה ממני, ואתם הרי חינכתם אותי לחשוב רק מה ה' רוצה ממני. תודה, אמא! אני פשוט מאושרת!"

נכנסת לחדר. נועלת את הדלת. מתיישבת על המיטה. הדמעות פורצות ממני בלי שליטה. עכשיו אני מרגישה את כל הכיסופים, עכשיו עולות לי כל התפילות, ההתבודדויות סביב הנושא הזה. כמה עבדתי על הייאוש, לא להתייאש אפילו שבאמת לא היה סיכוי. להאמין.

אומן והלב המתלבט – כשאמונה, ספק ורצון נפגשים בדרך

"אבא, תודה! תודה! אני יודעת שהכול זה אתה! אתה הפכת לאבא ולאמא את הראש! זה פשוט לא הם! אני יודעת ששמעת את כל התפילות שלי ונתת לי להכין כלים בתוכי! עכשיו אני מרגישה איך ההמתנה הזו הייתה לטובתי. לפני חצי שנה לא היו לי את הכלים האלה. עכשיו אני באה ממקום אחר. מחובר הרבה יותר. איך אתה עושה לי כל הזמן את מה שהכי טוב בשבילי, ואני עדיין דואגת כל פעם מחדש. לא לומדת לקח. ה', אתה כ"כ טוב אליי! אבל אילה, תתמקדי שניה. אני רוצה להגיע לנקודה שמטרידה אותי. חוץ מהשמחה העצומה יש כאן עוד משהו. אני בטוחה.

מה הבעיה שלי? אני שמחה לנסוע לאומן? מאוד מאוד! אני מחוברת? כן. בעצם לא. זהו. פה העניין. אני יודעת ששם אני כבר אהיה חייבת לומר "הריני מקשר" ואני עדיין לא מסוגלת. לא יודעת אם זה בסדר. עד עכשיו דילגתי על זה. לא חייבים. אבל להגיע לצדיק ולא לקשר את עצמי? זה לא הגיוני. אני מפחדת שיש בעיה הלכתית בנוסח הזה. ברעיון הזה. כמה שאני מחוברת לדרך של ברסלב, העניין של הצדיק ממש לא ברור לי. אני לא יודעת אם החסידים מגזימים או טועים בעניין הזה או שזה אמיתי וזה בסדר ואולי אפילו ראוי. האם לי אישית יש קשר עם הצדיק??

דיברתי על זה עם דמות חשובה בברסלב והיא אמרה לי לעזוב את הנושא הזה עד שה' ידאג להסביר לי. להתמקד בשאר הנושאים שיש לברסלב להציע. אז הנחתי בצד. אבל להגיע עד לצדיק ולא להגיד "הריני מקשר"? אבא'לה, אני שוב מבולבלת! בבקשה תשלח לי תשובה!"

יוצאת מהחדר. שוטפת פנים. בדיוק אבא מגיע.

"נו, אילה, שמחת מהבשורה?"

"מאוד מאוד! תודה רבה! אבל יש לי שאלה ואני לא יודעת את מי לשאול".

"אז בשביל זה יש אבא, לא?"

"כן… לא… אני לא יודעת כמה אתה מבין בעניינים האלו… זה קשור לברסלב… השאלה היא אם מותר להגיד 'הריני מקשר'." אני לא מאמינה שאני דנה עם אבא שלי בכאלו סוגיות! עוד שניה הוא יתחרט והכול מתבטל. הצילו!

"טוב. לי זה בטח נשמע מוזר ותמוה. אבל בואי נשאל פוסק ליטאי."

אבא מחייג לבי"ד של אחד הת"ח הגדולים. שואל את השאלה בשבילי. אני לא נושמת מרוב מתח. הגבאי שעונה לשיחה מעביר את השאלה לרב. כולי רועדת. מרגישה שהעתיד שלי עומד פה על כף המאזנים. 

"הרב אומר שאין בעיה הלכתית, ומותר."  

אנחת רווחה פורצת ממני. אין שמחה כהסרת הספקות. בפרט שהתשובה שקיבלתי משמחת אותי כל כך! אין מאושרת ממני! אני הולכת לטוס לאומן! וגם מותר לי להתקשר לצדיק. ואם כבר מותר אני יודעת כמה זה חשוב וכמה פשוט רציתי. רק עדיין לא קיבלתי אישור. 

הכול יכול להתהפך. 

לטובה.

עובדה.

זה מה שקרה. 

אבל אני עדיין מבולבלת

נאזרת בעזות דקדושה, ושואלת.

מהיום אני מאושרת 

כי "הריני מקושרת".

רוצה להפיץ את עלון חברות מקשיבות?
צרו איתנו קשר – 054-8492887