להיות מחוברים לעצמנו
״מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַך הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן.״ (ליקוטי מוהר״ן, י׳)
לכאורה, דברי רבי נחמן לא ברורים – אם אנו נמצאים במצב של ריחוק מבורא עולם אז בוודאי שאנחנו גם לא מתקרבים אליו. מה בא רבי נחמן ללמד בזה, הרי זה כפל לשון?
התשובה לכך היא שאי אפשר להתקרב לבורא עולם אם אנחנו לא קרובים קודם כל אל עצמנו.
אם אנחנו לא מחוברים לרגשות, למחשבות ולעולם הפנימי שלנו – בוודאי לא נוכל להתקרב לבורא עולם ולסביבה, כי אנחנו קודם כל צריכים להיות מחוברים לעצמנו.
זה דבר טבעי שאנחנו יודעים ומרגישים קודם כל את הנוכחות של עצמנו ורק לאחר מכן את של אחרים, אך האם אני באמת מרגיש ומחובר לעצמי או לחלקים ממני בלבד?
מכאן יוצא שחיבור לבורא עולם, מקור האור והחיות הגדול, תלוי ביכולת שלנו להכיר, להכיל ולהרגיש את עצמנו – האישיות שלנו, הרגשות והמחשבות שנמצאים בעולם הפנימי שלנו.
לא הרחיקו אותנו – פשוט התרחקנו מעצמנו
בשביל להיות מחוברים לעצמנו – רבי נחמן מבקש שנהיה ביישוב הדעת.
מה זה יישוב הדעת ולמה רבי נחמן מדגיש זאת?
ישוב הדעת הוא היכולת להיות ברוגע ומנוחה שיאפשרו להתבונן, לזהות, לחשוב ולהרגיש באופן צלול וברור את מה שקורה בתוכנו, את עצמנו.
במהלך היום – יום אנו מלאים ברעשי רקע כמו לחץ חברתי, פחדים ולחצים שמנתקים אותנו מחלקים גדולים של העולם הפנימי שלנו, לא נותנים לנו את היכולת להתחבר ולזהות את עצמנו, להתחבר לבורא עולם והאור שהוא רוצה לתת לנו.
לכן, הכלל החשוב ביותר לחיים מאושרים, לחיבור אמיתי לעצמנו ולאמונה, הוא להיות ביישוב הדעת, בנחת ורוגע שמאפשרים להתבונן, מתוך הקשבה והכלה למי שאנחנו, לשכל וללב כאחד.
שאלה נוספת שנשאלת מתוך דבריו של רבי נחמן היא – איך יכול להיות מצב של ריחוק מבורא עולם?
אנו לומדים רבות בתורת רבי נחמן כי ״לית אתר פנוי מיניה״ – אין מקום שבו ה׳ אינו נמצא.
אפילו במקומות הכי נמוכים, בהסתרות הגדולות ביותר, בוודאי אפשר למצוא את בורא עולם ולזעוק אליו.
וכאן יש לדייק – אנחנו רחוקים ממנו ולא ה׳ רחוק מאיתנו.
ברוחניות, אין את מימד החומר והמקום כמו בגשמיות, לכן כל ׳מרחק׳ הוא דימוי ל׳ניתוק׳ חלקי מהצד השני – אנחנו מה׳.
כשאיננו מחוברים לעצמנו, איננו מסוגלים להרגיש את נוכחות ה', הדיבור שלו אלינו והאור שהוא רוצה להעביר לנו. לעומת זאת, בורא עולם תמיד נמצא לידינו ובתוכנו.
הוא לא התרחק מאיתנו אפילו לא רגע, אפילו בטומאות הגדולות ביותר שרחוקים מקדושה הוא איתנו, כמו שנאמר בספר ויקרא (טז, טז) ״השוכן איתם בתוך טומאותם״ – שוכן מלשון קביעת מקום.
הקב"ה קובע איתנו את מקומו במקום בו אנו נמצאים.
אם כך, מה היא הסיבה לניתוק מעצמנו ולחסימות שיש בלב?
אנו נוטים להתעסק ולהשקיע את כוחנו וזמננו יותר מדיי בגשמיות וחומר כמו כסף, אופנה, אוכל המייצרים הנאות ותאוות המחזקות את ההתעסקות בגוף על פני הקשר האישי עם הנפש שלנו.
כל אחד מאיתנו רוצה להיות מחובר לאור ועונג, להרגיש שלם עם עצמו, להיות בריא בגוף ונפש.
אך מנגד כל רגע יש פיתוי, עוד תאווה למלא, עוד סיפוק לקבל, עוד משהו להרוויח שאנחנו ׳לא יכולים בלעדיו׳.
יצר הרע לוחש לנו – אם לא יהיה לך את המכונית הזאת איך תהיה שווה? אם לא יהיה לך את הבגד הזה מה יגידו עליך? אם לא ביקרת שם או אכלת במסעדה פספסת את הערב!
יצר הרע לא מפסיק לדחוף ולשכנע. הוא גורם לנו לחשוב שאם לא נמלא את התאוות שלנו לעולם לא נוכל להיות מאושרים באמת. כשאנחנו רצים אחרי התאוות, אנחנו שוכחים כלל פשוט – כל מה שמתחיל נגמר.
תחושת האגו שלנו מתחזקת, קושרת אותנו בחיצוניות וסוגרת את הלב מלהרגיש עניינים פנימיים כמו העולם האישי שלנו – האהבה והקשר שלנו עם עצמנו.
ברגע ש׳האגו׳ ותחושת הכבוד מתנפחים – היכולת שלנו להרגיש את בורא עולם, כולל את עצמנו יורד ונהיה נמוך.
רוצים להעמיק את הלימוד שלכם עם רבי נחמן?
לימודי נשמה – המסע הפרטי שלכם עם רבי נחמן לחיזוק והעצמה אישית