אות א

ענין מצרנות ע"פ התורה ויאמר בועז אל רות (סי' סה) כמבואר מזה כבר בדרוש הא' ע"ש. ולבאר קצת יותר כי מבואר בהתורה ויאמר בועז הנ"ל שיש בעל השדה היינו הצדיק הגדול שהוא עוסק בתיקון הנשמות הגדלים בשדה העליון וכו' ומבואר שם שהוא עוסק בכל תיקוני השדה וכו' ועיקר התיקון הוא שיהיו הנשמות נכללין בבחי' כולו אחד כולו טוב שזה תיקון התפילה שזהו בחי' התכלית ע"ש:

אות ב

וזהו בחי' מצרנות שתיקנו חז"ל שבעל המצר קודם ליקח השדה הסמוכה לו כדי שיהיו שדותיו יחד כי זה ועיקר תיקון השדה שתהי' השדה נכללת באחד. כי השדה התחתון מרמזת לשדה העליון שגדלים בה נשמות הקדושות כי הכל א' כי גם כל גידולי השדה התחתון הוא ג"כ רק נשמות קדושות כיכל העשבים והצמחים והתבואות והפירות כולם הם גילגולי נשמות כידוע. וע"כ צריכין שתהי' השדה נכללת באחד שזהו עיקר תיקון הנשמות שהם צמחי השדה וזהו בחי' דין בן המיצר שהוא קודם ליקח השדה כדי לבטל המיצר של חבירו מן השדה דהיינו להרחיב שדהו יחד בכל מה דאפשר ולהרחיק חבירו ממצרו שכ"ז כדי שתהיה השדה אחד היינו שתהי' נכללת בבחי' כולו אחד כולו טוב שזהו עיקר תיקון השדה כנ"ל. וע"כ למדו רז"ל דין בעל המיצר מפסוק ועשית הטוב והישר כי עיקר דין בעל המצר הוא בשביל ועשית הטוב כדי להכלל בבחי' כולו אחד שהוא כולו טוב כנ"ל:

אות ג

וזהו בחי' מה שמתענין ביום שמת בו אביו ואמו בכל שנה ושנה שהוא יאר צייט ומדליקין נר ואומרים קדיש, כי כ"ז עושין הבנים בשביל לתקן ולהעלות נשמות אביהם ואמם וע"כ עושין זאת בכל שנה ושנה. וכן בשנה ראשונה אומרים קדיש כל השנה כי עיקר תיקון כל הנשמות היא בבחי' תיקון השדה כי שם גדלים כל הנשמות כנ"ל. וע"כ עיקר תיקונם ע"י הבעל השדה שעוסק בתיקון השדה הקדושה לזרועה ולנוטעה ולהצמיחה וכו' שכ"ז הוא תיקון הנשמות הגדלים שם. ועיקר תיקון השדה נעשה בכל שנה ושנה כמו שרואין בשדה התחתון שכל תיקוני השדה נעשין בכל שנה ושנה כי בכל שנה ושנה גדלים פירות חדשים וחורשין וזורעין וקוצרין וכו' פעם אחת בשנה. כי יש י"ב גבולי אלכסון שהם י"ב צרופי הויה ושורשם הוא הוי' פשוטה ואלו הי"ב גבולי אלכסון הם בחי' י"ב חדשי השנה שהם י"ב מזלות שהם כנגד י"ב שבטי יה. וכל הנשמות כלולים בי"ב שבטים כידוע שהם כנגד י"ב גבולי אלכסון שהם בחי' גבולי ומצרי השדה העליון שמתחלק לי"ב גבולי אלכסון שהם כנגד י"ב נוסחאות התפילה שהם כנגד י"ב שערים ברקיע שדרך שם עולין התפילות. כי תיקון התפלה הוא בחי' תיקון הנשמות שבשדה הנ"ל כ"ששם בהתורה הנ"ל ע"ש. וכלל התיקון של כל הבחינות האלה הוא שיהיה הכל נכלל בבחי' כולו אחד, כי כל הי"ב גבולי אלכסון מקבלי חיותם מנקודה הפנימית שהוא נקודת המרכז שהוא בחי' שורש, הויה פשוטה שמשם נמשכין כולם. ועיקר תיקון העולם כשכל הי"ב גבולין נכללין באחד בשורשם שהוא בחי' הוי' פשוטה שהוא כולו טוב כולו אחד ששם אין שום אחיזת דין כלל. כי עיקר אחיזת כל הדינים והיסורים כידוע. וע"כ כנגד י"ב גבולים שהם י"ב שבטים בקדושה יש י"ב נשיאי ישמעאל בקליפה כ"ש שנים עשר נשיאים יוליד וכן נחור הוליד ג"כ שנים עשר בנים את זה כנגד י"ב שבטים כשפרש"י שם ע"פ הנה ילדה מלכה גם היא וכו' אף היא השלימה וכו'. וע"כ עיקר התיקון לסתום עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי כדי להכלל בבחי' כולו אחד כולו טוב כמבואר שם שעי"ז נתבטלין כל היסורים והדינים שזהו בחי' שנכללין כל הי"ב גבולים בשורשם בבחי' הוי' פשוטה בבחי' כולו אחד כולו טוב ששם נתבטלין כל הגבולים והמצרים שמשם אחיזת הדינים והיסורים כנ"ל. וזהו בחי' י"ב חדשי השנה שהם בחי' י"ב מזלות המתגלגלים ברגיע וכולם מתגלגלים ע לנקודת המרכז שאין בו שום ציור ששורשו מבחי' כולו אחד כולו טוב וכל גלגולם וסיבובם בכל שנה ושנה ושנה כל ימי עולם הכל כדי שיוכללו בבחי' כולו אחד כולו טוב שזהו התכלית של כל העולם ומלואו וכ"ש וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם. מקומו זה בחי' כולו אחד כולו טוב שהוא השי"ת שהוא מקומו זה בחי' כולו אחד כולו טוב שהוא השי"ת שהוא מקומו של עולם וכו'. כי כל הגלגלים סובבים והולכים על סביבותם כ"ש סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח וכל גילגולם וסיבובם ומרוצתם הכל הוא לשוב ולהכלל בשרשם שהוא כולו אחד שהכל רצים ושבים ומתגלגלים וחוזרים לשם. וע"כ בכל שנה ושנה נעשה תיקון השדה כנ"ל כי בכל י"ב חדשי השנה חוזרים כל הגלגלים שהם בחי' י"ב מזלות שזהו בחי' תקופת השנה שחוזרים ועולים ונכללים כל הי"ב גבולי אלכסון שהם בחי' י"ב חדשים י"ב מזלות, נכללים בשרשם בנקודה הפנימיות בבחי' כולו אחד כולו טוב שזהו בחי' תיקון השדה שהוא תיקון הנשמות הגדלים שם שהם צמח השדה כי עיקר תיקונם ע"י שנכלל הכל בבחי' כולו אחד כולו טוב שזה התיקון נעשה בכל שנה ושנה כנ"ל:

אות ד

וזהו בחי' עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה. כי התבואה היוצא בכל שנה ושנה, בכל שנה דייקא כנ"ל צריכין לתקנה שתהי' נכללת בבחי' כולו אחד שהוא תיקון השדה כנ"ל וע"כ צריכין ליתן תרומות ומעשרות ומתנות עניים מהתבואה. כי ע"י שנותנין מהתבואה לכהנים וללווים ולעניים כמו שצותה התורה עי"ז מרימין כל התבואה ונכללת בשורשה בכולו אחד. כי החלק שנותנין לכהנים וכו' ולעניים הם חלק הש"י כאלו נותנין לו ית' כי כהנים משולחן גבוה קא זכו כ"ש אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל. וכן כל מה שנותנין לעניים נותנין להש"י כביכול כ"ש מלוה ה' חונן דל וכו'. נמצא שבזה שמקיימין מצוות המתנות מן התבואה בזה מרימין ומעלין כל התבואה להש,י שהוא כולו אחד כולו טוב ע"י שנותנין לו חלקו שצוה ליתן חלקו לכהן וכו' ולעני כנ"ל:

וזהו בחי' מעשר מן המעשר שהוא בסוד מאה ברכות בכל יום כמובא שהוא בחי' התפילה שכלולה מכל המאה ברכות שהוא בחי' ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה' כידוע. שכ"ז הוא כדי לחזור ולכלול באחד ע,י שנכללין עשר מעשר עד מאה עד שנכללין באחד שהוא סוד מעשר מן המעשר דהיינו אחד ממאה שנותנין לכהן. וע"כ כל אלו התיקונים של תרומות ומעשרות ומתנות עניים שהם תיקוני השדה הקדושה נעשין בכל שנה ושנה כ"ש עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה. כי עיקר תיקון השדה דהיינו שתהי' נכללת באחד, זה צריכין לעשות בכל שנה ושנה שכלולה מי"ב חדשים שבהם חוזרים הגלגלים בחי' י"ב גבולי אלכסון וחוזרין ושבין ונכללין ועולין בשרשם שהוא כולו אחד כולו טוב כנ"ל שעי"ז נתבטלין כל המצרים והדינים הנאחזין מבחי' הגבולים והצמצומים כנ"ל:

אות ה

וע"כ יעקב אבינו שזכה להוליד י"ב שבטים בקדושה כי מטתו הי' שלימה בלי פסול ע"כ זכה לנחלה בלי מצרים כי נתבטלו כל המצרים והדינים ע"י שזכה להכניס כל הי"ב גבולים לפנים בבחי' כולו אחד כי אורייתא וישראל וקוב,ה כולא חד:

אות ו

וזהו בחי' שבת שאז נכללין בבחי' כולו אחד כי שבת מעין עוה"ב שאז יהי' ה' אחד ושמו אחד שהוא כולו אחד כולו טוב. כ"ש שם בהתורה הנ"ל. וכ"ש בזוה"ק רזא דשבת איהו שבת דאתאחדת ברזא דאחד וכו', ע"כ צריכין לסדר בשבת י"ב לחמים בביהמ"ק כדי שיהיו נכללין כל הי"ב גבולים וכו' בבחי' כולו אחד כנ"ל וע"כ ארז"ל כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים היינו כנ"ל:

וזהו בחי' התענית שמתענין בכל שנה ביום היאר צייט כי תענית הואבחי' שסותמין עיניו מחיזו דהאי עלמא שעי"ז נכללין בהתכלית שהוא עוה,ב שכולו אחד כולו טוב שאין בו אכילה ושתי' וכמבואר בהתורה הנ"ל. שא"א לכלול בהתכלית כ"א ע"י שסותמין עיני' מחיזו דהאי עלמא דהיינו לפרוש עצמו לגמרי מכל תאוות עוה"ז והבליו שזהו בחי' התענית שפורשין עצמן מאכילה ושתי' מתאוות עוה"ז בשביל להכלל נשמת המת בהתכלית שהואכולו אחד וכו' שהוא תיקון הנשמות הגדלים בהשדה שא"א לזכות לזה כ"א ע"י סתימו דעיינין מחיזו דהאי עלמא כנ"ל שזהו בחי' תענית כנ"ל:

אות ח

וזהו הקדיש שאומרים כל השנה ראשונה וכן ביום שמת בו אביו ואמו. כי קדיש הוא למעלה מכל הקדושות כולן כ"ש בזוה"ק וזוכין ע"י אמירת קדיש בכוונה להכלל בבחי' כולו אחד כולו טוב שהוא תיקון התפלה תיקון השדה כנ"ל כי עיקר תיקון התפלה הוא שתהי' כל התפילה נכללת באחד עד שאפילו כשעומד בסוף התיבה האחרונה של התפלה עדיין יהיה עומד בתחלת תיבה הראשונה של התפילהוכו' כמבואר שם היטב בהתורה הקדושה הנ"ל. וזהו בחי' קדיש כי כלהתיבות של התפלה שהם ברכות והודאות לשמו הגדול והקדוש צריכין לכוללם באחד שהוא התכלית ששם הוא למעלה מכל הברכות וההודאות ששם כולו אחד בחי' ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה. וזהו בחי' הקדיש שהוא לעילא מן כל ברכתא ושירתא ותושבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא, ולעילא מן כל הברכות הוא כולו אחד כולו טוב. ועל כן אומרים הקדיש בשעת התפלה כי עיקר תיקון התפלה כדי שתהיה התפילה כולה נכלת באחד כנ"ל על כן צריכין לומר קדיש שהוא למעלה על כל הקדושות ועל כל הברכות של התפילות בחינת לעילא מן כל ברכתא וכו' כנ"ל. ועי"ז עולין לשורש התפילה שהוא למעלה מן התפילה שהוא בחי' כולו אחד כולו טוב, ואז נכללת התפילה בשרשה בבחי' התכלית שכולו טוב כולו אחד שזה עיקר תיקון התפילה כנ"ל:

אות ט

וזה שמבואר בכוונות. שע"י הקדיש עולין מעולם לעולם שבשביל זה אומרין קדיש בין תפילת העשי' לתפילת יצירה כדי להכלל עשיה ביצירה וכן בין יצירה לבריאה כי הקדיש הוא העמוד שבין עולם לעולם שעי"ז נכלל עולם התחתון בעולם שלמעלה ממנו היינו כנ"ל. כי כלליות העולמות שיהי' עולה ונכלל התחתון למעלה בעולם העליון זה א"א כי אם ע"י שנכללין בהתכלית שכולו אחד כולו טוב ושם כל העולמות אחד ועי"ז יכול עולם התחתון להכלל בעליון וע"כ עושין זאת ע"י הקדיש נכללין בהתכלית שהוא לעילא מן כל ברכתא וכו' כנ"ל שעי"ז עולה ונכלל הכל באחד. ועי"ז עולה ונכלל התחתון בעליון כנ"ל:

אות י

וע"כ עיקר כוונת הקדיש להמתיק ולבטל כל המוחין דקטנות שהם הדינים. כי ע"י שמסתכלין על התכלית נתבטלין כל הדינים והיסורין כ"ש שם בהתורה הנ"ל וע"כ כתוב בזוה"ק שהקדיש מתבר כל גזיזין דפרזלא וכו' כי נתבטלין כל הדינים ע"י שנכללין בבחי' כולו אחד שזהו בחי' הקדיש כנ"ל וע"כ אומרים קדיש על אביו ואמו כי ע"י הקדיש נכלל נשמתם בבחי' כולו אחד שזהו עיקר תיקון הנשמות תיקון השדה כנ"ל:

אות יא

וזהו בחי' הנר שמדליקין ביום היאר צייט כי כל תיקוני הנשמה הוא ע"י ביטול אל התכלית כנ"ל. שזהו בחי' התענית והקדיש כנ"ל ע"כ מדליקין הנר כי הנר נדלק ומאיר מאור הזריחה וההתנוצצות של הרשימו של הביטול שמאור הזריחה הזה נמשך הארת התורה שנקראת נר ואור כ"ש כי נר מצוה ותורה אור. היינו בחי' אור הזריחה של הרשימו מן הביטול כנ"ל שמשם נמשך התורה כמבואר היטב בהתורה הנ"ל וזהו בחי' הנר הנ"ל של היאר צייט שמאיר מאור הזריחה הנ"ל. וזהו בחי' נר של תפלה כי בשעת התפילה צריכין להכלל ולהתבטל בהתכלית כנ"ל ומשם מאיר הנר של התפלה מאור הזריחה הנ"ל:

אות יב

וזהו בחי' נרות של יוה"כ שמדליק כ"א נר ביוה"כ כי אז ביוה"כ הוא עיקר שלימות התפילה שנכללת בכולו אחד שהוא התכלית שהוא בחי' עוה"ב. כי יוה"כ הוא בחי' עוה"ב שאין בו אכילה ושתיה כידוע כי אז אנו סותמין עינינו מחיזו דהאי עלמא כי מתענין ה' עינויים ופורשין עצמן מכל תאוות עוה"ז ועוסקין רק בתפלה שהוא למעלה מן הכל וע"כ אז ביוה"כ נכללת התפילה בתכלית השלימות בבחי' כולו אחד וע"כ אז נשלמת התפילה ביותר מכל השנה כי מתפללין אז ה' תפילות כי אז נכללת התפילה באחד שהוא בחי' עוה"ב שזהו עיקר שלימות התפילה כנ"ל וזהו בחי' תפילת נעילה שמתפללין ביוה"כ וביום התענית כי ביוה"כ וביום התענית שאז סותמין עיניהם מחיזו דהאי עלמא שעי"ז נכללין בהתכלית שכולו אחד כנ"ל. שעי"ז נכללת התפילה באחד. שזהו עיקר תיקון התפילה כנ"ל. ע"כ מתפללין אז תפילת נעילה שהוא בחי' שנועלין וסוגרין כל התפילות יחד וכוללין אותן באחד עד שכל התיבות של כל התפילות נעולים וסגורים יחד ואפילו כשעומדים בסוף התפילה עדיין עומדים בתחילת התפילה כי הכל נעול וסגור ביחד כי כולו אחד כנ"ל:

וע"כ אחר נעילה אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כי אנו מייחדים וכוללים עי"ז כל התפילות באחד שזהו בחי' תפילת נעילה כנ"ל:

וזהו שאומרים אח"כ ה' הוא האלהים כי ה' הוא האלהים זהו בחי' עלמא דאתי שהוא שם מלא כידוע כי עוה"ב הוא בחי' כולו אחד כולו טוב בחי' ה' הוא האלהים היינו שרחמים ודין הכל אחד כי נתבטלין ונמתקין כל הדינים כי כולו אחד כולו טוב כנ"ל:

וע"כ מדליקין נרות ביהו"כ כ"א ואחד להורות שאז נכלל כ"א בעלמא דאתי שהוא התכלית שכולו אחד כולו טוב שע"י אור הזריחה של הביטול הזה מאיר הנר כנ"ל:

אות יג

וע"כ ביוה"כ ניתנה התורה כי הלוחות האחרונה ניתנו ביוה"כ כי התורה נמשכת מאור הביטול אל התכלית כנ"ל שהוא בחי' יוה"כ כנ"ל וע"כ אז מוחלין כל העוונות שהוא בחי' ביטול כל היסורין שבעולם כי אין יסורין בלא חטא ואז ביוה"כ נכללין בהתכלית שכולו טוב כולו אחד ששם נתבטלין כל העוונת וכל היסורין כי אין שם שום דין כלל. כי כולו אחד כולו טוב אמן ואמן:

אות יד

ושני הלוחות הם כלולים מי"ב שבטים כי הלוחות ארכן וא"ו ורחבן וא"ו (כשרז"ל ב"ב י"ד) נמצא שב' הלוחות ארכן י"ב והם כלולים ונמשכים מאור הביטול הנ"ל שהוא כולו אחד שכל זה הוא בחי' י"ב שבטים י"ב גבולי אלכסון שכלולים באחד שזהו עיקר תיקון כל העולמות והנשמות כנ"ל. וזהו בחי' י"ב אבני יעקב שנכללו באבן אחד כי יעקב זכה לנחלה בלי מצרים וגבולים כי נכללו כל הי"ב גבולים כל הי"ב שבטים באחד בחי' שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד שאמרו הי"ב שבטים ליעקב בשעת הסתלקותו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אלא אחד (כשרז"ל) היינו כנ"ל אע"פ שאנו י"ב שבטים שהם בחי' י"ב גבולים י"ב נוסחאות התפילה וכו' אעפ"כ הכל אחד כי אין בלבינו אלא אחד כי אנו מסתכלים רק על התכלית ששם הכל אחד כנ"ל:

אות טו

וזה שאומרים ק"ש קודם התפילה כדי לכלול התפילה באחד שהוא עיקר תיקון התפילה כנ"ל:

וזהו בחי' סתימת עינים בשעת ק"ש כי א"א להסתכל על התכלית היינו לכלול באחד כ"א ע"י סתימת עינים מחיזו דהאי עלמא לגמרי כנ"ל וע"כ צריכין למסור נפשו על קידוש השם בשעת אמירת אחד כי מסירת נפש זהו בחי' סתימת עינים מחיזו דהאי עלמא שמסתלקין מזה העולם לגמרי ומדבקין עצמן להש,י ומוסרין נפשם לגמרי בשבילו ית' ועי"ז נכללין באחד שהוא בחי' התכלית שכולו טוב כי א"א להסתכל על התכלית כ"א ע"י סתימת עינים מהאי עלמא שזהו בחי' מסירת נפש כנ"ל:

אות טז

וזה שארז"ל כל העונה אמן יהא שמי' רבא בכל כחו מוחלין לו כל עוונותיו כי ע"י עניית אמן יהא שמי' רבא בכונה נכלל לעילא מן כל ברכתא שהוא התכלית שכולו אחד כולו טוב ששם אין שום אחיזת דין ועון כלל רק הכל נמחל שם כי משם מבחי' התכלית בחי' עוה"ב משם עיקר מחילת עוונות כי זהו בחי' יוה"כ שהוא בחי' עוה"ב כולו טוב כולו אחד שמוחלין אז העוונות ע"י שנכללין אז שם כנ"ל:

וזהו בחי' כל המענג את השבת מוחלין לו עוונותיו כי ע"י שמירת שבת נכללין ג"כ בהתכלית הזה שזהו בחי' נחלה בלי מצרים וכנ"ל וע"כ מוחלין לו כל עוונותיו כנ"ל:

אות יז

וזה בחי' י"ב תיבות שבפ' שמע ובשכמל"ו כנגד י"ב גובלי אלכסון בחי' י"ב שבטים וכל בחי' י"ב הנ"ל שצריכין לכוללן באחד שזהו בחי' ק"ש כנ"ל:

באדיבות אתר ויקיטקסט