כשהעסק האמיתי לא נספר בכסף

עסק – מימוש עצמי / ר' גריזולט

עמדתי בתור המשמים לקופה כשראשי שמוט לעבר העגלה בוהה ברביעיית לבן, כששמעתי קול עליז לצידי: "אף פעם לא ראית לבן? זה טעים טעים כדאי לך".

פתאום זיהיתי אותה, "חדוה!" קראתי בחדווה.

"יו שרי", היא התרגשה לא פחות, "זוכרת? גע גע גע ט' בפסגה!" דקלמנו ביחד לקול צחוקן של שלוש חדוויות חמודות.

"אלה שלך?" התעניינתי.

"לא, השאלתי אותן מהשכנים", כך חדוה.

"חדוה, נשארת אותו הדבר! ומה את עושה היום חדוה המוכשרת! בטוחה שהגעת רחוק עם שלל כישרונותייך!"

"כן, האמת ש… פתחתי עסק, זאת אומרת כמה עסקים, כן, ברוך השם עסוקים"

"מה את אומרת, תני לי לנחש שעשית משהו עם כשרון הבמה המפציץ"

"ברור, מה איתך אני מופיעה כל ערב"

"פששש… ועם האומנות את עושה משהו? זוכרת איך קישטת את הכניסה בסמינר, נראה לי שזה עדיין עומד שם"

"בטח יש לי יצירות מיוחדות, כל אחת מהן עולה הון!"

"תגידי," אני מנמיכה את הטון, "אולי יש לך משהו בשבילי? אני בדיוק מחפשת עבודה אמממ… איזה עסקים יש לך?"

"יש לי עשרה בתי עסק!" היא מכריזה לעבר העגבנית שפוערות עיניהן בהערצה.

"אלה שלוש מהן", היא מציגה לי את שלוש בנותיה.

"אה?"

איך עסק יומיומי הופך למימוש עצמי אמיתי

"כן בהחלט, כל אחת היא עסק בו שותפים אני בעלי והקב"ה, לא כך? אז הוא יתברך החתים אותי על עשרה כאלו", היא נואמת לעבר שאר ירקות הבולעים דבריה בשקיקה.

"וואו, נשמע משתלם"

"אוהו! רווחי ביותר! חוץ מכיכרו בידו וכולי, יש גם פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא"

"ומופעים כל ערב זה בחדר ילדים", היא ממשיכה לפרוש קלפים, "והיצירות? כמובן! כל ילד הינו יצירת אומנות מופלאה שאני משקיעה בה ת'נשמה במיטב כישרונותיי!" היא עוצרת לנשום ולוודא שלא עוקפים לה את התור, היא הרי אשת עסקים ממהרת שכל דקה אצלה נספרת!

"מה נראה לך? תמיד הייתי ככה? כולם אמרו לי: חדוה, צאי לעולם תעשי כסף!

אבל שרי, הכול אחיזת עיניים, מה אני רכוש העולם? חייבת להם משהו? רבינו הקדוש אומר "אין עולם", זה הכול אחיזת עיניים. מה לי במה מה לי נצנצים, אני על הבמה האמיתית בה צופים כל פמליא של מעלה וכל הדורות ומוחאים לי כפיים!"

"חדוה דברים כדרבנות, אני רואה שבאמת יצא ממך משהו"

"אפשר להמשיך בהרצאה?" היא שואלת רטורית, "עוד מעט יבוא משיח ויספר את הסיפור של כל אחת ואחת ואז נגיד: אם רק ידעתי איך מסתכלים עליי ומעריכים אותי לא היה כל כך קשה להתגבר! בואי, אנחנו על הפוקוס כל רגע עם אורות ואפקטים והסרטת קלוז אפ!" סיימה חדוה בפאתוס ואצה רצה להניח מוצרים על המסוע בטרם תקדימנה אחרת.

לא אני הייתי קודם? תהיתי לעצמי, אבל בהשפעת השיחה החלטתי לוותר בלי לומר מילה. 

העגבניות קרצו לי בשתיקה מזכירות שיש קהל ביציע…

רוצה להפיץ את עלון חברות מקשיבות?
צרו איתנו קשר – 054-8492887 / 0