כשהלב מתעייף מההסברים – חנוכה מוריד אור עד אלייך בלי לבקש מאמץ

מאמר לחג חנוכה

יצא לך פעם להיות במקום שבו מסבירים ומסבירים לך ואת פשוט לא מבינה? 

בדרך כלל, הצד המסביר מתחיל לאבד סבלנות כשממשיכים לשאול אותו או לבהות בו בעיני עגל. זועף עלינו, משדר לנו חוסר שביעות רצון בתנועות גוף מהירות. "והרי זה כל כך פשוט", יוצא מגדרו להסביר שוב, למרות שזה עולה לו בבריאות. ומשום מה זה רק פחות ברור עתה. לעיתים ישנן תגובות חריפות יותר כמו: "את פשוט מזלזלת!" או "אם באמת היית רוצה להבין, היית מבינה כבר מזמן!".

ואם באמת רציתי ולא הצלחתי? ואם משהו נסתם בי, ולא בכוונה? מה אעשה? אשמה, בושה וחוסר אונים – אלו מדגם התחושות שעולות באותם זמנים לא מוצלחים. 

אבל מה קורה כשאומה שלמה לא מבינה מה לעשות? כשכל השבילים המסומנים והידועים, שצעדו בהם אבותינו מאז ומעולם, נראים פתאום כמו מסלול למטיבי לכת בלבד? למי יהיה סבלנות אלינו? מי ירד עד אלינו, ויסביר באופן שגם אנחנו נבין, ונפנים ונפעל, וייקח גם אותנו באותה דרך סלולה ונהדרת לאט לאט, כאשר יישא האומן את היונק? 

כוחו של חנוכה להוליד אור פנימי גם כשלא מבינים, לא מצליחים, ורק זקוקים לרחמים שקטים ונוכחים

במיוחד בשביל זה הוריד השם יתברך את רבינו לעולם. רבינו לוקח השגות אלוקות גבוהות ונעלות ומצמצם, ומוריד, ומנגיש זאת לכלים הקטנים והשבורים שלנו. ויש לו סבלנות אלינו… הוא שולח לנו כאלו חיזוקים נפלאים, שלא נתייאש בעוצם גלותנו. 

עתה בחנוכה, חג שכולו צמצום נפלא, חג בו השם לוקח את האור הגנוז שאין לנו כל תפיסה, ומצמצם לנו לתוך כוסיות בזוקות שמן, אור הצדיקים מזריח עוד יותר. וכולנו יכולים לקבל את אור הפנים, אותו אור נפלא שקיבלנו בבית המקדש. 

וזה בחינת חנוכה ופורים, שהם מועדים קדושים, שניתנו לנו להחיותנו כיום הזה, בימי הגלות המר, שכנסת ישראל נקראת חולה… ומעוצם חוליינו הכבד אין אנו יכולים לעלות ולהראות ולהשתחוות לפניו בשלוש פעמי רגלינו, לכנוס לביתו הקדוש, שהוא הבית המקדש, לקבל אור הפנים… על כן חמל עלינו בעל הרחמים ברחמיו העצומים והוסיף לנו שני הימים הקדושים האלו, שהם חנוכה ופורים, שתיקנו לנו הצדיקים הגדולים, שהם אנשי הכנסת הגדולה, כדי להמשיך לנו אור הפנים (דהיינו התגלות אלוקותו יתברך) לתוך בתינו בתוקף גלותנו, שיזכה כל אחד בביתו בחנוכה להדליק נר חנוכה, שהוא בחינת אור הפנים"…

חנוכה הוא חג שכולו ביקור חולים. של רחמים גלויים וגדולים. לא צריך לעשות כלום. רק לשבת ולהביט באלוקות, והיא נכנסת פנימה, מרפאת ומחממת את הלב הדואב מכובד גלות הגוף והנפש. 

בעז"ה בחודש הבא, חודש טבת נסיים את מעשה מבעל תפילה. אשרינו שזכינו ללמוד יחד, ואפילו רק לקרוא, את מילותיו הקדושות של רבינו, שבהן צמצם השגות אלוקות עצומות לסיפורי דברים. אנחנו שומעות על מטבח, ציפורים, מאכלים… העלילה מתקדמת. אנשי מדינת הממון פתאום קולטים, הריח הטוב – הוא של תורה ותפילה, של תכלית, ולא של הממון. נראה שזה רק סיפור. סיפור יפה וזה הכול. אבל לא. בתוך העלילה המסתעפת רבינו מחביא עבורנו השגות אלוקות. ויטמינים רוחניים רבי עוצמה שמביאים מזור לנשמתנו. 

"להדליק נר חנוכה" ראשי תיבות נחל. בזכות הנחל נובע מקור חכמה, נזכה לקבל את האור הגנוז בחנוכה, ולהיות בשמחה תמיד. 

חנוכה שמח!

רוצה להפיץ את עלון חברות מקשיבות?
צרו איתנו קשר – 054-8492887 / 03-3134270