אור נרות החנוכה, אורות נעימים וגבוהים כל כך…
האם חוץ מלהדליק נרות יש משמעות נוספת, רוחנית וגבוהה יותר באור שלהם?
מה הקשר בין אור האמת לאורות חנוכה, למה מדליקים דווקא ליד פתח הדלת, ואיזה אור גבוה כל כך יורד בימות החנוכה שלא יורד בימות החול?
רבי נתן, בספר ליקוטי הלכות, אורח חיים, חנוכה, הלכה ו, אות א' מלמד הקשר של נר חנוכה לאמת:
בשיעור זה הביאור הוא בשילוב הדברים של רבי נתן – מודגש וללא ניקוד:
וְזֶה בְּחִינַת (עניין) נֵר חֲנֻכָּה, כִּי חֲנֻכָּה הוּא זְמַן של תְּפִלָּה וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְכוּ', כִּי אָז נַעֲשׂוּ נִסִּים גְּדוֹלִים וְלכן אוֹמְרִים אָז ברכת עַל הַנִּסִּים וְכוּ',
וְנִסִּים הֵם בְּחִינַת (בדומה ל)תְּפִלָּה שכוחה הוא לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע ויכולה להביא את האדם לניסים והצלחות מעל הטבע כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא עַל-יְדֵי שמתרכזים בדיבורים של הָאֱמֶת בתפילה שֶׁ(האמת) הוּא אוֹר הַמֵּאִיר לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל – החושך מקביל לשקר בו אנו מצויים בגלל תרבות, תפיסות עולם ואמונות שקריות.
וְזֶה בְּחִינַת (עניין) נֵר חֲנֻכָּה, בְּחִינַת (בדומה למה שנאמר בפסוק) שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתֶּךָ וְכוּ', כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, וְכֵן כָּל הַנִּסִּים נַעֲשִׂים כֵּן בְּכָל זְמַן בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, הַיְנוּ כְּשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שהיא עבודה זרה, תרבות שקר ותאוות המבלבלים את עם ישראל ומביאים לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם (לעזוב את) עַל חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וְכֵן אותו הדבר בימינו שתרבות ומלכות הרשעה של הגויים היא התרבות המערבית בה אנו חיים אשר משפיעה בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן כְּשֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא (הטומאה ויצר הרע) עַל הָאָדָם וְרוֹצֶה לְבַטֵּל אוֹתוֹ וּלְמָנְעוֹ מֵעֲבוֹדַת ה' מִכֹּל וָכֹל (מהקדושה ע"י תאוות ויצרים רעים שבאים מתרבות הגויים), חַס וְשָׁלוֹם, וְ(כמו ש)אָמְרוּ היוונים ליהודים – כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק וְכוּ' במטרה להנכיח בצורה פומבית שאין ליהודים חלק בתורת ישראל יותר,
וַאֲזַי במקרה בו יצר הרע מפיל ומשכנע אותנו לעזוב את הדרך הישרה של תורתנו הקדושה אֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לתיקון אלא לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ (על חיינו) כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאֱמֶת – שנוציא ונדבר דיבורים טובים של אמת מהלב על חרטה ועזיבת דרך התורה עד כמה שניתן, אפילו אם מועט), דְּהַיְנוּ שֶׁכל אחד יִּרְאֶה לְפִי מַדְרֵגָתוֹ (מהמקום שבו אנו נמצאים כעת, לא משנה כמה נמוך) לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ רַק אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְיִסְתַּכֵּל רַק אֶל הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת בלי לנסות להישמע טוב בכאילו, אלא דיבורים של אמת עד כמה שניתן מהמקום בו אנו עומדים כעת),
וְכֵן בַּתְּפִלָּה אַף -עַל-פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּשׁוּם אֹפֶן משום שקשה לעמוד מול בורא עולם, שהוא בעצמו האמת, ולספר על הריחוק בגלל החטאים והעוונות שקרו בגלל הירידה שלנו, אַף-עַל-פִּי-כֵן (למרות הכל) יִרְאֶה עַל כָּל פָּנִים לעשות מאמץ לְדַבֵּר הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה אֱמֶת – לספר ולהגיד דברים של אמת, אפילו קצרים ביותר, שבאים מהלב, באמת ובתמים, על כמה חטאנו ויש לנו רצון להקרב לה', וְאָז הָאֱמֶת (דווקא אותם דיבורים מעטים וקצרים במיוחד) יָאִיר לוֹ לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל ולמצוא שוב את הדרך להתחבר לה' ולהיטהר מהפגמים של החטאים שהרחיקו אותנו מן האמת,
וְזֶה בְּחִינַת (עניין) נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת (האמת היא אור בגלל שהיא מראה את המקום האמיתי של האדם והדרך לצאת מהחושך של השקר והחטאים), בְּחִינַת (בדומה לנאמר) שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתֶּךָ כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה (דיבורים של אמת) יוֹצְאִים מֵהַחֹשֶׁךְ (מהשקר) וִיכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל להתחבר ולהידבק שוב בבורא עולם שהוא האמת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (מה שנאמר על) יְמֵי חֲנֻכָּה שֶׁקָּבְעוּ בַּתְּפִלָּה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְכוּ', מתוך אותם ימים שבהם מלכות הרשעה של יוון גוברת, מצאו ע"י הדביקות באמת והאמונה כוח להתגבר מעל הטבע ולהביס אותם כנגד כל הסיכויים
וְעַל-כֵּן (מתוך הנאמר פה לומדים גם ש) נֵר חֲנֻכָּה הִיא (אפשר לשים אותו במקום נמוך של) לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כִּי (למרות שהוא מקום ש) מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, וְעַל-כֵּן (בגלל זה) שָׁם מתחת לעשרה טפחים הוּא מְקוֹם אֲחִיזָתָם (של סטרא אחרא), וְ(למרות הכל דווקא) שָׁם דַּיְקָא מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה סָמוּךְ אֵצֶל הַפֶּתַח (הדלת בצד שמאל שהוא בדומה לדין וצמצום המקביל לאחיזת הסטרא אחרא שגם היא מביאה לדינים וצמצום), בִּבְחִינַת פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר וְכוּ', (וזאת כדי) לְהוֹרוֹת שֶׁדַּיְקָא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים בִּמְקוֹם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, גַּם שָׁם יְכוֹלִין (לשים נר חנוכה הדומה לאור ואמונה בצמצום ו) לִמְצֹא הַפֶּתַח לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת (שהוא בדומה לנר חנוכה), שֶׁיְּכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמֶת גַּם שָׁם, וְעַל-יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת (בדומה ל) נֵר חֲנֻכָּה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (אפילו מתוך הנפילות הכי קשות וגדולות שיש המקבילות), אֲפִלּוּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁאֵין שָׁם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כִּי יְכוֹלִין לִמְצֹא הַפֶּתַח עַל -יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת כַּנַּ"ל,