גם אתה לפעמים מרגיש בתוך תיבת נוח, שכל הבלבולים והחטאים מציפים אותך עד שקשה מאוד לדבר, להתפלל ולהתחבר לה׳?
רבי נתן, בספר ליקוטי הלכות, אורח חיים, חנוכה, הלכה ו' על הקשר הישיר בין המבול בימי נוח לחנוכה:
בשיעור זה הביאור בשילוב הדברים של רבי נתן – מודגש וללא ניקוד:
וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה ששמים סָמוּךְ לַפֶּתַח הכניסה לבית, שהוא בְּחִינַת (בדומה ובמקביל למה שנאמר בפסוק על תיבת נוח) וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים (כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל), כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת (מקביל ל-) תֵּבַת נֹחַ. (כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים), בְּחִינַת וַתָּנַח הַתֵּבָה וְכוּ' הוא דומה לבְּחִינַת חֲנֻכָּה,
כיצד חנוכה ותיבת נוח מקבילים?
ראשית, כִּי בַּזמן בו חל חֲנֻכָּה הוא גם הזמן בו פָּסְקוּ מֵי הַמַּבּוּל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁבְּכ"ז בְּכִסְלֵו פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וממילא נִמְצָא שֶׁבִּימֵי חֲנֻכָּה פָּסְקוּ מֵי הַמַּבּוּל, ובכך ניתן להבין כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת (מקביל ל-) תֵּבַת נֹחַ,
ישנו קשר נוסף בין חנוכה לנוח ותקופת המבול, אך קודם יש לדעת כי חנוכה הוא הַיְנוּ בְּחִינַת (מקביל לעניין) הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא בֶּאֱמֶת, – דיבורים של אמת מהלב, משום שחנוכה עניינו אור וגילוי, המקבילים לאמת ולדיבורים שיוצאים מהלב באמת.
במקביל, גם התיבה ומי המבול קשורים לדיבורים של אמת כמו שאומר – בְּחִינַת צֹהַר (חלון) תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה (דיבורים של אמת) נִצּוֹלִין מִמֵּי הַמַּבּוּל, – ע״י הצהר (חלון) שעשה אברהם מנע את כוחם של מי המבול.
ולכאורה, לא מובן מה מסוכן במיי המבול? איזה כוח יש לצוהר על פני המבול? ואיך כל זה קשור לדיבור? ומסביר:
כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל כדי להתחבר לה' וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הרעות והשליליות מְבַלְבְּלִין (מסיחות את הדעת) אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד
וְהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הֵם בְּחִינַת (מקבילות ל) מֵי הַמַּבּוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן מד),
מסביר רבי נתן שהמבול מקביל למחשבות זרות ורעות בכך שכמו שהמבול יצר השחתה ועומס על העולם, כך הן גם המחשבות הרעות והשליליות המבלבלות ומחשיכות את הלב מלהתחבר ולהיקשר למחשבות נקיות ואמונה תמימה.
כיצד הבלבולים נגרמים ומתחזקים בתוכנו?
וְלִפְעָמִים עַל-יְדֵי הַפְּגָמִים שהם חטאים ועיסוק בדברים שליליים שֶׁל האָדָם במהלך החיים, זה דבר שֶׁפּוֹגֵם בְּיוֹתֵר ומלכלך וחוסם את היכולת של הלב שלנו להתחבר לבורא עולם ולדבר דיבורים של אמת, שהרי הבלבול והשקר סותרים את האמת וכתוצאה מזה מִתְגָּרִין (נמשכים ומשפיעים) עָלָיו הַבִּלְבּוּלִים מְאֹד מְאֹד.
וְזֶה עניין של מי המבול שהם בְּחִינַת (בדומה לנאמר בפסוק) – וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכַסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים וְכוּ' חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְּמַעְלָה גָּבְרוּ הַמַּיִם וְכוּ',
הַיְנוּ שֶׁע"י בלבול הדעת והלב מהחטאים והשקרים, מִּתְגַּבְּרִים הַבִּלְבּוּלִים בְּיוֹתֵר לְמַעְלָה מִכָּל הַיִּשּׁוּב וַאֲפִלּוּ מִכָּל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים כָּל כָּךְ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים עַד שֶׁאֵין רוֹאֶה שׁוּם צַד הַצָּלָה איך לצאת מהם ולתקן וְאֵין לוֹ מָקוֹם לֶאֱחֹז עַצְמוֹ (להחזיק חזק ולשמור על איזון) וְלַעֲמֹד שָׁם, כִּי הַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד לְמַעְלָה מִכָּל הֶהָרִים כלומר, יותר ממה שהנפש והלב מסוגלים להכיל כדי להישאר מאוזנים, וּכְאִלּוּ נָפַל לְתוֹךְ הַתְּהוֹם מַמָּשׁ, אֲזַי מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ (כיצד יחזור שוב להרגשת האמונה והאיזון שהיה קודם?) וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת תְּהוֹם כָּזֶה, וַאֲזַי עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַצָּלָה הוּא רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ, בְּחִינַת צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא, וַאֲזַי עַל-יְדֵי זֶה, עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל אֱמֶת, בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ, נִכְנָעִין מֵי הַמַּבּוּל.
תיבת נוח מסמלת את המילים הקטנות שעוד נשארו לנו, שאנו עוד יכולים לומר ולהתפלל לפני בורא עולם כדי שיוציא אותנו ממבול המחשבות והבלבולים הזרים והרעים שמציפים אותנו בגלל מעשינו. אותם צריך לומר ובהם להשתמש דווקא ולא להמעיט בערכם, פשוט להתפלל עם המעט מילים שיש, שגם זה טוב במצב של חושך.
וְכֵן עַל-יְדֵי זֶה רוֹאֶה הַפֶּתַח אֵיךְ לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל, כי היציאה אל האור מתוך החושך בא ע״י המילים המועטות, כי המילים המועטות הן מקבילות ל׳האור שבקצה המנהרה׳ – שצריך ללכת אחרי המילים הקטנות שהן אורות קטנים של דיבור בשביל שבסופו של דבר בורא עולם יעזור לנו להיטהר ולצאת מהחושך ולבוא לתפילה ושיחה שאנו רגילים בה.
וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ וְכוּ' כַּנַּ"ל: – כי נרות חנוכה הם בעצמם אור גבוה שיורד אלינו מלמעלה, אך בצמצום אל תוך להבות של נרות שאנו מדליקים, והם מקבילים לתיבת נוח משום שגם המעט מילים שנמצאות עדיין בפה ובלב, שנשמרים מפני המבול שמציף אותנו – המחשבות הזרות והמבלבלות, הן אלו שיעזרו לנו לצאת ממבול החושך הזמני שבו אנו נמצאים כעת.
סיכום:
גשמים יכולים להיות ברכה, אך רבי נתן מלמד שהשקר והבלבול בחיים הם מקבילים למי המבול שהחריבו את העולם.
כמו שהבלבול והשקר מחריב והורס את העולם הפנימי כך הוא המבול שהמית חלקים נחרבים מהבריאה.
בזמן של 'מבול' בחיים שלנו, כשקשה לראות ולהחזיק חזק, כשאנו מרגישים שאנחנו הולכים לטבוע מחוסר איזון ובלבול, עלינו להיות חזקים ולא להפסיק להאמין שגם מתוך ההסתרה אפשר למצוא את ה' ולהתקרב לאמת, כיצד? אפילו דיבור קטן, של מילה או שניים לבורא עולם, כמו "אבא תעזור לי", "אבא קשה לי", "אני לא יכול יותר" הם דיבורים שמחברים אותנו לבורא עולם. עם הרבה רצון ואמונה, דווקא הדיבורים 'הקטנים' האלה יכולים להיות הפתח של הגאולה הפרטית שלנו – לשוב אל האמת, לאמונה, לביטחון, לטיהור הפנימי, להתחיל דף חדש של חיבור לעצמנו ולבורא עולם.