אם גם אתם נמצאים במסע אישי אל האמת, אל הלב, אל האין - סוף, כנראה תשמחו להכיר את רבי נתן מברסלב. גם הוא חיפש, ולא מעט, אחרי אור אמיתי. הרבה דמעות ירדו מעיניו, עד שנהיה תלמידו הגדול של רבי נחמן, והמסע נמשך.

רבי נתן מברסלב תלמידו הגדול של רבי נחמן

רבי נתן שטרנהרץ הוא תלמידו הגדול והחשוב מכולם של רבי נחמן מברסלב.
את המסע לרבי נחמן החל רבי נתן מתוך תשוקה לא רק ללמוד תורה ואמונה, אלא גם לחוש אותה בכל נימי ליבו ונשמתו, מסע שהוביל למפגש עם צדיקים רבים, שלא כולם מילאו את ליבו הכואב, עד שביום מן הימים הצליח להגיע לרבי נחמן מברסלב. מאז, נקשרה נפשו של רבי נתן ברבי נחמן.
מסע שלם עבר על רבי נתן, מסע שנוגע לכל אחד מאיתנו, כל מי שרוצה לדבוק באמונה ללא פשרות, לעמוד ולהתגבר כנגד כל הסיכויים, להיות שלם בתוכנו, להיות יהודי שלם. אז, נעים להכיר, זהו רבי נתן מברסלב.

חייו של רבי נתן מברסלב

רבי נתן שטרנהרץ נולד בט״ו בשבט ה׳תקם (1780) לאביו הרב נפתלי, סוחר אמיד ותלמיד חכם גדול ואמו חיה לאה.
כבר מילדותו עסק ועמל בתורה וזכה לכינוי ״העילוי מנמירוב״, המקום בו התגורר עם משפחתו, סמוך לעיירה ברסלב.

אך לא הכל פרח, כל כמה שהיה רבי נתן גדול ובקיא בלימוד התורה, תחושת החוסר והריקנות הציפה אותו, מבחינתו, גם אחרי כל הלימוד וההתמדה העצומה שכבר הייתה לו, עדיין חסרה לו החיות באמונה, חיות שכל כך חיכה וחיפש אחריה, חיות שנהייתה חסרה יותר ויותר עם הזמן.

רבי נתן התחתן בגיל 13.5, כנהוג בימים ההם, עם בתו של הרב דוד צבי "הגדול" אוירבך.
במשך השנתיים שלאחר הנישואין המשיך ללמוד תורה, בעוד חמיו תומך בו בכל הנדרש.

חמיו, שידע על ה׳אוצר׳ לו זכה, הועיד עבור רבי נתן תפקידי רבנות חשובים ואף רצה למנות אותו למשרה חשובה.
ציפיותיו מרבי נתן היו גבוהות, הוא רצה שביום מן הימים, לאחר שילך לבית עולמו, ימשיך רבי נתן ׳העילוי׳ את דרכו ברבנות באזור.

וכאמור, רבי נתן עדיין המשיך להרגיש פספוס שרק גדל עם הזמן, כל משרות הרבנות, המעמד וההערכה להם זכה מחמיו לא מילאו את ליבו החסר, הוא הרגיש רחוק מעומק פנימי, שמחה וקרבה לבורא עולם.

לחפש – בלי להפסיק לעולם

באותם הזמנים תנועת החסידות תוססת ומשפיעה מאוד, אולם רבי נתן גדל בין חמיו ואביו שהיו מתנגדים לחסידות.
הם השתדלו ככל יכולתם למנוע ולחסום כל השפעה וחדירה של סממני החסידות אל שטחם.
בעקבות התנגדותם, גם רבי נתן אחז כך והתנגד לתנועת החסידות.

לפעמים, היה רבי נתן יושב עם בני העיר שהיו מקורבים לחסידות, הם היו מתווכחים וטוענים בעד ונגד דרך החסידות.
במשך כל אותם שיחות וויכוחים, כשהיו מתחילים לדבר ולעסוק בעניין השמחה, החיות וההתעלות בעבודת הבורא, הוא הבחין כמה הם שמחים ומאושרים, בעוד הוא מרגיש דלות ועניות. הוא לא הצליח לחוש את החיות וההתעלות של עבודת הבורא מתוך שמחה בליבו, כפי שרצה והיה כמהה כל כך.
זה היה אבסורד – עוסק בתורה אבל לא מספיק שמח? זה העיק והכאיב מאוד לרבי נתן עם כל זמן שחלף, אין מנוחה לנפשו הצמאה.

עם כל התנגדותו של רבי נתן לחסידות, השיחות והוויכוחים עם החסידים ריככו את ליבו ולהתעניין באותה תנועה שמעוררת שמחה בליבם של חבריו.
חוסר? ריקנות? עד כאן! הגיע הזמן להתחיל לחשב מסלול מחדש, לפחות להתעניין.
כעבור זמן, החליט לעשות מעשה כנגד כל מה שהתחנך וידע –
רבי נתן החליט ללכת לרבנים ואדמו"רים ממנהיגי החסידות, לנסות ולטעום מטעם החסידות, כדי לבדוק בעצמו האם אכן יש דברים בגו, ואולי ימצא במה לשמח את ליבו בעבודת ה' על פי הנהגת החסידות ודרך הבעל שם טוב.

המסע החל, רבי נתן יוצא בדרכו למסע אל הלא נודע, עם הרבה אמונה בלב וציפייה לעתיד.
פשוט זה לא היה – משפחתו התנגדה לניסיון להתקרב אל תורת חסידות וניסו למנוע ממנו לעשות זאת.

ובמסע כמו במסע, יוצאים לדרך גם כשקשה, ואכן כך עשה רבי נתן, הוא הסכים לצאת ממסוכמות שהיה רגיל בהם כדי למצוא דרך חדשה בחיים שתמלא אותו, הוא היה אמיץ מאוד.
רבי נתן פגש חסידים וצדיקים גדולים, בדרכו עבר אצל גדולי החסידות בדורו:

רבי זושא מאניפולי, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי ברוך ממעזיבוז' ועוד רבים וטובים. כולם האירו את ליבו ושמחו אותו, הוסיפו לו נפח בלב, אבל עדיין זה לא הספיק, כשזה לא זה – זה לא הזה.
רבי נתן עדיין מרגיש שהוא לא הגיע לקצה יכולת והרגשת השמחה אותה הוא מרגיש ולה הוא כל כך מצפה.

במהלך מסעות ההתקרבות, רבי נתן מצא את עצמו ביחד עם חבורת חסידים המקורבים לרבי לוי יצחק מברדיטשוב.
תלמידי הרבי מברדיטשוב היו דנים ומשוחחים בעבודת ה' ועל דרגות גדולות של קדושה והתעלות.
עודם משוחחים והנה אזל להם מלאי הכיבוד והאוכל שהוגש במהלך הישיבה בצוותא.

פנו החברים אל ר' נתן שיגש אל האופה על מנת לרכוש בייגלה, כיבוד ומיני מזונות על מנת להגיש לחבורה.
כאשר מוהרנ"ת יוצא לדרכו אל עבר בית האופה, הוא חשב והתבונן,
אמנם הוא נמצא בין חסידים טובים וכשרים, ליבו מתרחב, אך זה עדיין לא זה, עד מתי?!

מוהרנ"ת בפגישה ראשונה עם רבי נחמן – בחלום

באמצע הדרך, מתוך כאב לב עצום של פספוס, רבי נתן שוכח ועוזב את המטרה לשמה יצא – לקנות מזונות.
הוא נכנס אל בית הכנסת הקרוב ומתחיל לבכות, שופך את ליבו לבורא עולם מתוך תחושת החמצה איומה ורעב רוחני עצום.

הוא התחנן לבורא עולם שימלא את משאלת ליבו – להרגיש התעלות ושמחה עילאית בעבודת ה', בלי פשרות.
שימצא כבר את מקומו בעולם כדי לעבוד את ה' בשמחה כפי שחלם כל הזמן.

הדמעות זולגות מפניו כשהוא קורא תהילים מתוך השתוקקות עצומה, כעבור זמן השתטח על רצפת בית הכנסת וחזר לקרוא שוב, כך כמה פעמים, עד שהגיע לפרק נ' ונרדם.
בחלומו רואה רבי נתן סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. הוא מתחיל לעלות, מתאמץ, עולה בכל כוחותיו, אך נופל, מתרסק.
הוא לא מוותר. רבי נתן מנסה לעלות שוב, הפעם גבוה יותר, אך נופל שוב ארצה, כך כמה פעמים.
בפעם האחרונה בה ניסה לעלות הוא נפל, גופו כאב ועייף מאוד.

לפתע, מגיחה מולו דמות אברך, ופניו כמראה מלאך אלוקים, בעל פנים טובות וחמות ואומר לו – "טפס שוב, אולם החזק חזק היטב!"

רבי נתן קם, הוא זוכר את החלום, אך טוב יותר הוא זוכר את פני אותו אברך שראה, אותו אברך שנסח בו כוחות חדשים לנסות שוב ולהאמין שאפשר להצליח גם אחרי כל הנפילות והכאבים.

רבי נתן נשאר עוד זמן מה אצל הרב מברדיטשוב, לאחר שהרגיש מלא בנפשו חזר אל בית אביו.
את פניו, כאמור, לא קבלו פנים שמחות ומחייכות. משפחתו וקרובי המשפחה קבלו אותו בהתנגדות רבה על הדרך בה בחר וליהודים אליהם בחר להקשר.
כל זה לא משנה, עם כל הצער, הוא ממשיך.

רגע לפני הפגישה המרגשת

בשנת תקס"ב שמעו רבי נתן ורבי נפתלי, ידידו הקרוב, על אדמו"ר שהתיישב בעיר ברסלב הקרובה. הם גם שמעו שמדובר ברבי שמדבר דיבורים מסוג אחר, דיבורים מיוחדים, ומעודד נפשות עייפות. לפספס הזדמנות שכזו רבי נתן מברסלב בוודאי לא ייתן, שמחתם הייתה רבה, הם החליטו ללכת ולהכיר את הרבי בעיר ברסלב.
רבי נתן ורבי נפתלי נכנסים אל הרבי, להכיר ולהתעניין בעצמם במה ששמעו.

בעודו נכנס עיניו נדבקו בדמות האדמו״ר.
ברגע מרגש ומלא תקווה, פגש הוא לראשונה את רבי נחמן מברסלב.
״כבר מזה זמן מה אנחנו מכירים והנה הגיע היום בו אנו גם נפגשים״, אמר הרבי לרבי נתן.
היה זה רבי נחמן מברסלב. הוא הביט ברבי נחמן בהפתעה, ולאחר כמה רגעים הצליח לזהות כי הוא האברך שראה בחלומו, מולו הוא ניצב כעת. הוא זה שעזר לו, הרים ועודד אותו , נסח בו אמונה וכוחות חדשים להמשיך במסע.

וכך, לראשונה, הכיר רבי נתן שטרנהרץ את רבי נחמן, מי שלעתיד יהיה רבו המובהק ומחייה נפשו הנדכאת.

ר' נתן ור' נפתלי החליטו להישאר עם רבי נחמן זמן מה, כדי לטעום מהתורה והאמונה שלרבי נחמן יש להציע להם.
באותה התקופה סיפר רבי נחמן שלושה סיפורים אשר רמזו רבות לאופן והיחס שבין אדמו"ר לחסיד, בין רבי לתלמיד.

בדברים אלו רמז רבי נחמן לרבי נתן על התקרבותו אליו. באותו הזמן החליטו ר' נתן ור' נפתלי כי ישבתו אצל רבי נחמן מברסלב לשבת.
התרגשותו של רבי נתן הייתה עצומה. כל כך עצומה עד שבחצות לילה הוא עשה את דרכו ליערות ברסלב, ושם, מתוך התרגשות ואש קודש בוערת בליבו זעק בקול גדול: "בברסלב בוערת אש! הבער אותה בליבי!״

סוף סוף – מצאתי

אין ספק. רבי נתן מצא את נחלתו, צימאונו התמלא עד גדות ליבו באושר.
בתחילת התקרבותו של מוהרנ"ת (מורנו הרב רבי נתן) השמיע רבינו את התורה "קרא אל יהושע" בליקוטי מוהר״ן סימן ו' – בתורה זה מזכיר רבי נחמן את הלימוד על משה, יהושע ואוהל מועד, וסיים כי בכל מקום שמזדמנים אליו הרב ותלמידו, קיימת שם בחינת משה ויהושע ואוהל מועד. כוונת רבינו היא לתלמידו החדש, רבי נתן.

הימים חולפים ור' נתן לא נותן לשום רגע לחמוק מידיו, כל הזמן שהיה אצל רבי נחמן בעת הראשונה וכן בכל הפעמים האחרים כשהיה בצילו היה תמיד דבוק וצמא לדבריו, מתעד וזוכר.

לאחר תקופה חזר ר' נתן לביתו, לנעמירוב. כאמור, לא חיכו לו הפתעות נעימות.
אביו, שאינו אהב כלל את הדרך החדשה שבחר, ועוד שנכנס בה יותר, גינה אותו על כך.
אשתו של רבי נתן, שנשארה כבר זמן ארוך לבדה בעוד רבי נתן באמצע חיפוש נשמתו, רצתה להתגרש וללכת.
על אף שקיבלה תמיכה מאביו של ר' נתן, אביה, הרב דוד צבי, אביה, לא הסכים לכך ואף גער בה על שהיא מוכנה לוותר על תלמיד חכם שכזה. הרי, על אף שנכנס בדרך חדשה, לומד הוא הרבה יותר ממוקדם ומוטב לה שתפרנס אותו בעצמה במיטב כוחותיה, גם אם תצטרך למכור מלח, כדבריו.

המחלוקת השפיעה והקשתה מאוד על רבי נתן, בצער הוא הלך לספר לרבי נחמן על הצער הגדול שהוא נאלץ להתמודד איתו מבני ביתו ומשפחתו המורחבת.
השיב לו רבי נחמן שאין לו מה לדאוג מפני המלעיגים עליו שהרי "תפשתי אותך בשקי" כאומר ששום דבר לא יפריד ביניהם, השיב לו רבי נתן, "אולם קשור אותי היטב, שלא אוכל לצאת", בכך ביקש רבי נתן מברסלב שעל אף המחלוקת שמציפה אותו, ולעתיד לבוא, ימשיך להיות בקשר עם רבו החדש והאהוב לבל ינתק הקשר החשוב לו כל כך השתוקק רבי נתן.

להיות תלמיד לנצח – מעלתו וייחודיותו של רבי נתן מברסלב

הזמן חלף כהרף עין, רבי נתן מברסלב נהיה יד ימינו של רבו הצדיק רבי נחמן ותלמידו החשוב ביותר לכל דבר ועניין ובכל מצב.
רבי נתן מברסלב כתב את ספרו החשוב של רבי נחמן "ליקוטי מוהר"ן" חלק א' (ובהמשך גם את חלק ב'), תוך שרבי נחמן עורך ומעיר, הכל בדביקות ואמונה עצומה.

גם את הספר "ליקוטי הלכות" החולש על כל ספר שולחן ערוך על דרך החסידות כתב בעצמו, בהתבסס על דברי תורת רבי נחמן במסירות נפש ובהתייעצות איתו.
בהמשך, הפיץ את מעיינות החסידות לאורך ולרוחב, זכה להקים הוצאות ספרים נוספים, תוך הקמת בית דפוס מיוחד להוצאת ספרי רבנו במרתף הקלויז הישן, בית הכנסת של חסידי ברסלב, שנבנה תחת השגחתו עבור חסידי ברסלב באומן, הנמצא בקרבת מקום לציון רבי נחמן.

גם לאחר פטירת רבי נחמן, המשיך רבי נתן מברסלב להמשיך להפיץ את מפעל הקדושה והחסידות של רבי נחמן, בכוח רב ובמסירות נפש. עד כדי כך הייתה מסירותו של רבי נתן עד שנכנס לסכנה גדולה, כמעט נרצח בבית הכלא לאחר שהלשינו עליו ונאלץ לשבת עם רוחצים מסוכנים.
רבים מהחסידים רצו לראות את רבי נתן מברסלב כאדמו״ר החדש של החסידות, אך רבי נתן הפציר בהם שבשום אופן זה לא יקרה, רק רבי נחמן הוא הרבי, הוא ממשיך להנהיג אותנו כדבריו גם לאחר פטירתו מן העולם, ממש כפי שאמר והבטיח לחסידיו.

רבי נתן מברסלב עשה מסעות שלמים ברחבי אוקראינה בשביל להשיג כספים עבור הוצאות ספרים, הצלה של חסידים והפצת המעיינות בכל דרך שנדרשה.
רבי נתן השגיח על בקשתו המיוחדת של רבי נחמן שיהיו אצלו על ציונו בראש השנה, וכך עם השנים, ובזכות כוח הרצון התארגנו חסידים מידי שנה בשנה אף לאחר מותו ובזכותו של רבי נתן מברסלב לעשות הכל כדי שראש השנה יישאר מאז ועד היום.

על מוהרנ"ת העיד רבי נחמן: "מודה אני לה' יתברך, שהזמין לי אברך אחד שמקווה אני שעל ידו לא תאבד אף מילה משיחותי".